ו שְׁכִיב מֵרַע שֶׁאָמַר נְכָסַי לְךָ וְאַחֲרֶיךָ לִפְלוֹנִי וְהָיָה רִאשׁוֹן רָאוּי לְיָרְשׁוֹ וּפֵרֵשׁ וְאָמַר לֹא מִשּׁוּם יְרֻשָּׁה אֲנִי נוֹתֵן לְךָ שֶׁאֵין לָהּ הֶפְסֵק אֶלָּא בְּמַתָּנָה וַהֲרֵי הִפְסַקְתִּיהָ. הַשֵּׁנִי קוֹנֶה מַה שֶּׁמְּשַׁיֵּר הָרִאשׁוֹן. לְפִיכָךְ אִם נָתַן הַמָּעוֹת עַל יַד שָׁלִישׁ אוֹ שֶׁאָמַר תְּנוּ לְבָנַי שֶׁקֶל בְּכָל שַׁבָּת וְלֹא מִשּׁוּם יְרֻשָּׁה אֲנִי נוֹתְנָם לָהֶם. וְהַנִּשְׁאָר מִן הַנְּכָסִים אַחַר מוֹתָם יִהְיֶה לִפְלוֹנִי. אֵין נוֹתְנִין לָהֶם אֶלָּא שֶׁקֶל אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מַסְפִּיק לָהֶם: