משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה פרק ב׳

פרק ב

א נִּכְסֵי גֵּר שֶׁאֵין לוֹ יוֹרְשִׁים. וְנִכְסֵי הַהֶפְקֵר וְשָׂדֶה שֶׁמְּכָרָהּ הָעַכּוּ"ם לְיִשְׂרָאֵל וַעֲדַיִן לֹא הֶחֱזִיק בָּהּ. כֻּלָּם דִּינָם שָׁוֶה. כָּל הַמַּחֲזִיק בָּהֶם בְּדֶרֶךְ מִדַּרְכֵי הַחֲזָקָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת מְכִירָה קָנָה חוּץ מֵאֲכִילַת הַפֵּרוֹת:

ב כֵּיצַד. הַלּוֹקֵחַ קַרְקַע מֵחֲבֵרוֹ וְהֶחֱזִיק בָּהּ בַּאֲכִילַת פֵּרוֹתֶיהָ קָנָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. אֲבָל בְּנִכְסֵי הֶפְקֵר אוֹ נִכְסֵי הַגֵּר אֲפִלּוּ אָכַל פֵּרוֹת הָאִילָן כַּמָּה שָׁנִים לֹא קָנָה גּוּף הָאִילָן וְלֹא גּוּף הַקַּרְקַע עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה בְּגוּף הָאָרֶץ אוֹ יַעֲבֹד עֲבוֹדָה בָּאִילָן. וּמַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁאָכְלָה פֵּרוֹת דֶּקֶל שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וּבָא אֶחָד וְהֶחֱזִיק בָּאִילָן בַּעֲבוֹדָה שֶׁעָבַד בְּגוּף הָאִילָן וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְאָמְרוּ זֶה הָאַחֲרוֹן קָנָה:

ג יֵשׁ דְּבָרִים רַבִּים שֶׁאִם הֶחֱזִיק בָּהֶן הַלּוֹקֵחַ לֹא קָנָה עֲדַיִן. וְאִם הֶחֱזִיק בְּאֶחָד מֵהֶן בְּנִכְסֵי הַגֵּר אוֹ בְּנִכְסֵי הֶפְקֵר קָנָה. כֵּיצַד. הַמּוֹצֵא פַּלְטְרִים גְּדוֹלִים בְּנוּיִין בְּנִכְסֵי הַגֵּר אוֹ בְּנִכְסֵי הֶפְקֵר וְסִיֵּד בָּהֶן סִיּוּד אֶחָד אוֹ כִּיֵּר בָּהֶן כִּיּוּר אֶחָד כְּגוֹן אַמָּה אוֹ יוֹתֵר כְּנֶגֶד הַפֶּתַח קָנָה:

ד הַצָּר צוּרָה בְּנִכְסֵי הַגֵּר קָנָה. וְהַמַּצִּיעַ מַצָּעוֹת בְּנִכְסֵי הַגֵּר קָנָה. הַנָּר אֶת הַשָּׂדֶה בְּנִכְסֵי הַגֵּר קָנָה. הַמְפַצֵּל זְמוֹרוֹת הַגֶּפֶן אוֹ שָׂרִיגֵי אִילָנוֹת וְכַפּוֹת תְּמָרִים בְּנִכְסֵי הַגֵּר. אִם דַּעְתּוֹ לַעֲבֹד הָאִילָן קָנָה. וְאִם דַּעְתּוֹ לְהַאֲכִיל הָעֵצִים לִבְהֵמָה לֹא קָנָה:

ה כֵּיצַד. הָיָה כּוֹרֵת מִכָּאן וּמִכָּאן הֲרֵי חֶזְקָתוֹ שֶׁנִּתְכַּוֵּן לַעֲבוֹדַת הָאִילָן. הָיָה כּוֹרֵת מֵרוּחַ אַחַת אֵינוֹ מִתְכַּוֵּן אֶלָּא לָעֵצִים. וְכֵן הַמְלַקֵּט עֵצִים וַעֲשָׂבִים וַאֲבָנִים מִן הַשָּׂדֶה. אִם דַּעְתּוֹ לְתַקֵּן הָאָרֶץ קָנָה. וְאִם לָעֵצִים לֹא קָנָה:

ו כֵּיצַד. לִקֵּט הַגַּס וְהַדַּק הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְתַקֵּן אֶת הָאָרֶץ. לִקֵּט הַגַּס וְלֹא הַדַּק הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת שֶׁנִּתְכַּוֵּן לָעֵצִים. וְכֵן הַמַּשְׁוֶה פְּנֵי הָאָרֶץ. אִם דַּעְתּוֹ לְתַקֵּן הָאָרֶץ קָנָה. וְאִם דַּעְתּוֹ לְהַשְׁווֹת מָקוֹם שֶׁיַּעֲמִיד בּוֹ גֹּרֶן לֹא קָנָה:

ז כֵּיצַד. הָיָה לוֹקֵחַ עָפָר מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ וְנוֹתְנוֹ לַמָּקוֹם הַנָּמוּךְ הֲרֵי זֶה מְתַקֵּן הָאָרֶץ. רְאִינוּהוּ שֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד עַל זֶה אֶלָּא מַשְׁלִיךְ הֶעָפָר וְהַצְּרוֹרוֹת בְּכָל מָקוֹם בְּלֹא הַקְפָּדָה הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן אֶלָּא לְהַשְׁווֹת מָקוֹם לְדַיִשׁ. וְכֵן הַפּוֹתֵחַ מַיִם לְתוֹךְ הָאָרֶץ. אִם לְתַקֵּן הָאָרֶץ קָנָה. וְאִם לָצוּד הַדָּגִים לֹא קָנָה:

ח כֵּיצַד. עָשָׂה מָקוֹם שֶׁיִּכָּנְסוּ בּוֹ הַמַּיִם בִּלְבַד הֲרֵי זֶה מִתְכַּוֵּן לְתַקֵּן הָאָרֶץ. עָשָׂה שְׁנֵי פְּתָחִים אֶחָד לְהַכְנִיס וְאֶחָד לְהוֹצִיא הֲרֵי זֶה מִתְכַּוֵּן לָצוּד דָּגִים:

ט הַבּוֹנֶה פַּלְטֵרִין גְּדוֹלִים בְּנִכְסֵי הַגֵּר וּבָא אַחֵר וְהֶעֱמִיד לָהֶם דְּלָתוֹת קָנָה הָאַחֲרוֹן. שֶׁהָרִאשׁוֹן לֹא עָשָׂה בְּגוּף הָאָרֶץ כְּלוּם. וַהֲרֵי הוּא כְּמִי שֶׁעָשָׂה גַּל אֲבָנִים עַל הָאָרֶץ שֶׁאֵינוֹ קוֹנֶה. שֶׁהֲרֵי לֹא הוֹעִיל בְּגָדֵר זֶה מִפְּנֵי שֶׁהוּא רָחָב בְּיוֹתֵר וּמְפֻלָּשׁ. וְאֵין צוּרַת אוֹתוֹ הַבִּנְיָן מוֹעֶלֶת לוֹ עַד שֶׁיַּעֲמִיד דְּלָתוֹת:

י הַמֵּפִיץ הַזֶּרַע לְתוֹךְ הַתְּלָמִים לֹא קָנָה. שֶׁבְּעֵת שֶׁהִשְׁלִיךְ הַזֶּרַע לֹא הִשְׁבִּיחַ כְּלוּם וּבְעֵת שֶׁצָּמַח וְהִשְׁבִּיחַ שֶׁבַח הַבָּא מֵאֵלָיו הוּא וְאֵינוֹ קוֹנֶה:

יא הָיְתָה מְחִצָּה בְּנִכְסֵי הַגֵּר וּבָא זֶה וְעָשָׂה מְחִצָּה אַחֶרֶת עַל גַּבָּהּ לֹא קָנָה. וַאֲפִלּוּ נִבְלְעָה מְחִצָּה הַתַּחְתּוֹנָה וַהֲרֵי הָעֶלְיוֹנָה קַיֶּמֶת. שֶׁבְּעֵת שֶׁבָּנָה לֹא הוֹעִיל וּבְעֵת שֶׁהוֹעִיל מֵאֵלָיו בָּא הַמַּעֲשֶׂה:

יב הַמַּחֲזִיק בְּנִכְסֵי הַגֵּר וּבְהֶפְקֵר וְהוּא אֵין דַּעְתּוֹ לִקְנוֹת. אַף עַל פִּי שֶׁבָּנָה וְגָדַר לֹא קָנָה:

יג הָעוֹדֵר בְּנִכְסֵי הַגֵּר וְכַסָּבוּר שֶׁהֵן שֶׁלּוֹ לֹא קָנָה. עָדַר בְּנִכְסֵי גֵּר זֶה וּכְסָבוּר שֶׁל גֵּר אַחֵר. הוֹאִיל וְנִתְכַּוֵּן בְּמַעֲשָׂיו אֵלּוּ לִזְכּוֹת מִן הַהֶפְקֵר הֲרֵי זֶה קָנָה:

יד הָיָה מַשְׁכּוֹן יִשְׂרָאֵל בְּיַד הַגֵּר וּכְשֶׁמֵּת הַגֵּר בָּא יִשְׂרָאֵל אַחֵר וְהֶחֱזִיק בְּמַשְׁכּוֹן זֶה. מוֹצִיאִין אוֹתוֹ מִיָּדוֹ. שֶׁכֵּיוָן שֶׁמֵּת הַגֵּר בָּטֵל שִׁעְבּוּדוֹ:

טו הָיָה מַשְׁכּוֹן הַגֵּר בְּיַד יִשְׂרָאֵל וּבָא יִשְׂרָאֵל אַחֵר וְהֶחֱזִיק בּוֹ. לוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ הָרִאשׁוֹן כְּנֶגֶד מְעוֹתָיו וְהָאַחֲרוֹן קָנָה אֶת הַשְּׁאָר:

טז בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁלֹּא הָיָה הַמַּשְׁכּוֹן בַּחֲצַר הָרִאשׁוֹן. אֲבָל אִם הָיָה בַּחֲצֵרוֹ חֲצֵרוֹ קוֹנָה לוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּעִנְיַן מְצִיאָה. וְאֵין לְזֶה הָאַחֲרוֹן כְּלוּם:

יז גֵּר שֶׁמֵּת וּבִזְבְּזוּ יִשְׂרָאֵל אֶת נְכָסָיו וְהָיוּ בָּהֶן עֲבָדִים גְּדוֹלִים. קָנוּ עַצְמָן בְּנֵי חוֹרִין. אֲבָל הָעֲבָדִים הַקְּטַנִּים הֲרֵי הֵן כִּבְהֵמָה וְכָל הַמַּחֲזִיק בָּהֶן זָכָה בָּהֶם. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ דַּרְכֵי הַחֲזָקָה שֶׁיִּקְנוּ בָּהֶם אֶת הָעֲבָדִים:

יח גֵּר שֶׁמֵּת וּבִזְבְּזוּ יִשְׂרָאֵל אֶת נְכָסָיו. וְשָׁמְעוּ שֶׁעֲדַיִן לֹא מֵת אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן אוֹ שֶׁאִשְׁתּוֹ מְעֻבֶּרֶת. כֻּלָּן חַיָּבִין לְהַחְזִיר. הֶחְזִירוּ כֻּלָּן וְאַחַר כָּךְ שָׁמְעוּ שֶׁמֵּת שֶׁשְּׁמוּעָה רִאשׁוֹנָה אֱמֶת הָיְתָה וּבָרִאשׁוֹנָה מֵת. אוֹ מֵת בְּנוֹ מִקֹּדֶם אוֹ הִפִּילָה אִשְׁתּוֹ. כָּל הַמַּחֲזִיק בַּשְּׁנִיָּה קָנָה וּבָרִאשׁוֹנָה לֹא קָנָה:

פרק קודם פרק הבא