משנה תורה, הלכות בכורות פרק ב׳

פרק ב

א כָּל הַמּוּמִים הַקְּבוּעִים הַפּוֹסְלִין אֶת הַקֳדָשִׁים וְנִפְדִּים עֲלֵיהֶן. אִם נָפַל אֶחָד מֵהֶן בִּבְכוֹר הֲרֵי זֶה נִשְׁחָט עָלָיו בְּכָל מָקוֹם. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ אוֹתָן הַמּוּמִין בְּהִלְכוֹת אִסּוּרֵי מִזְבֵּחַ שֶׁהָרָאוּי מֵהֶן לִהְיוֹת בְּזָכָר שִׁשִּׁים וְשִׁבְעָה:

ב וְכָל הַדְּבָרִים שֶׁמָּנִינוּ שָׁם שֶׁאֵין הַקָּרְבָּן מִן הַמֻּבְחָר וְאֵין הַקָּדָשִׁים קְרֵבִין בָּהֶן וְלֹא נִפְדִּין עֲלֵיהֶן כָּךְ אֵין הַבְּכוֹר נִשְׁחָט עֲלֵיהֶן וְלֹא קָרֵב אֶלָּא יִהְיֶה עוֹמֵד עַד שֶׁיִּוָּלֵד לוֹ מוּם קָבוּעַ. וְכֵן אִם נוֹלָד בִּבְכוֹר מוּם עוֹבֵר הֲרֵי זֶה אֵינוֹ נִשְׁחָט בְּכָל מָקוֹם וְלֹא קָרֵב אֶלָּא יִהְיֶה רוֹעֶה עַד שֶׁיִּפּל בּוֹ מוּם קָבוּעַ וְיִשָּׁחֵט עָלָיו:

ג וְכֵן אִם נֶעֶבְדָה בּוֹ עֲבֵרָה. אוֹ שֶׁהָרַג בְּעֵד אֶחָד. אוֹ עַל פִּי הַבְּעָלִים. אוֹ שֶׁהֻקְצָה אוֹ נֶעֱבָד. יִרְעֶה עַד שֶׁיִּפּל בּוֹ מוּם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת אִסּוּרֵי מִזְבֵּחַ:

ד יוֹצֵא דֹּפֶן וְהַבָּא אַחֲרָיו שְׁנֵיהֶן אֵינָן בְּכוֹר. הָרִאשׁוֹן מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ פֶּטֶר רֶחֶם וְהָאַחֲרוֹן מִפְּנֵי שֶׁקְּדָמוֹ אַחֵר. אֲפִלּוּ יָצְאָה נְקֵבָה דֶּרֶךְ דֹּפֶן וְזָכָר דֶּרֶךְ רֶחֶם אֵינוֹ בְּכוֹר:

ה בְּכוֹר שֶׁהוּא אַנְדְּרוֹגִינוּס אֵין בּוֹ קְדֻשָּׁה כְּלָל. וַהֲרֵי הוּא כִּנְקֵבָה שֶׁאֵין בּוֹ לַכֹּהֵן כְּלוּם. וְעוֹבְדִים בּוֹ וְגוֹזְזִים אוֹתוֹ כִּשְׁאָר הַחֻלִּין. נוֹלַד טֻמְטוּם הֲרֵי זֶה סְפֵק בְּכוֹר וְיֵאָכֵל בְּמוּמוֹ לִבְעָלָיו. בֵּין שֶׁהֵטִיל מַיִם מִמְּקוֹם זִכְרוּת בֵּין שֶׁהֵטִיל מִמְּקוֹם נַקְבוּת:

ו רָחֵל שֶׁיָּלְדָה כְּמִין עֵז. אוֹ עֵז שֶׁיָּלְדָה כְּמִין רָחֵל פָּטוּר מִן הַבְּכוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יח יז) "אַךְ בְּכוֹר שׁוֹר" עַד שֶׁיִּהְיֶה הוּא שׁוֹר וּבְכוֹרוֹ שׁוֹר. וְאִם הָיָה בּוֹ מִקְצָת סִימָנֵי אִמּוֹ הֲרֵי זֶה בְּכוֹר וְהוּא בַּעַל מוּם קָבוּעַ שֶׁאֵין לְךָ מוּם גָּדוֹל מִשִּׁנּוּי בְּרִיָּתוֹ. אֲפִלּוּ פָּרָה שֶׁיָּלְדָה כְּמִין חֲמוֹר וְיֵשׁ בּוֹ מִקְצָת סִימָנֵי פָּרָה הֲרֵי זֶה בְּכוֹר לַכֹּהֵן הוֹאִיל וּמִין הַחֲמוֹר יֵשׁ בּוֹ דִּין בְּכוֹר. אֲבָל אִם יָלְדָה מִין סוּס אוֹ גָּמָל אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִקְצָת סִימָנֵי פָּרָה הֲרֵי הוּא סְפֵק בְּכוֹר לְפִיכָךְ יֵאָכֵל לַבְּעָלִים. וְאִם תְּפָסוֹ כֹּהֵן אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ:

ז הַמַּטִּיל מוּם בִּבְכוֹר הוֹאִיל וְעָשָׂה עֲבֵרָה קוֹנְסִין אוֹתוֹ וְאֵינוֹ נִשְׁחָט עַל מוּם זֶה עַד שֶׁיִּפּל בּוֹ מוּם אַחֵר מֵאֵלָיו. וְאִם מֵת זֶה הַחוֹטֵא מֻתָּר לִבְנוֹ לְשָׁחֳטוֹ עַל מוּם שֶׁעָשָׂה אָבִיו שֶׁלֹּא קָנְסוּ בְּנוֹ אַחֲרָיו:

ח הִרְגִּיל לַבְּכוֹר שֶׁיִּפּל בּוֹ מוּם כְּגוֹן שֶׁנָּתַן דְּבֵלָה עַל אָזְנוֹ עַד שֶׁבָּא כֶּלֶב וּנְטָלָהּ וְחָתַךְ אָזְנוֹ. אוֹ שֶׁהָלַךְ בֵּין בַּרְזֶל וַעֲשָׁשִׁיּוֹת שֶׁל זְכוּכִית כְּדֵי שֶׁתִּקָּטַע יָדוֹ וְנִקְטְעָה. אוֹ שֶׁאָמַר לְנָכְרִי לְהַטִּיל בּוֹ מוּם. הֲרֵי זֶה לֹא יִשְׁחֹט עָלָיו. זֶה הַכְּלָל כָּל מוּם שֶׁנַּעֲשָׂה לְדַעְתּוֹ אָסוּר לוֹ לִשְׁחֹט עָלָיו וְאִם נַעֲשָׂה שֶׁלֹּא לְדַעְתּוֹ הֲרֵי זֶה שׁוֹחֵט עָלָיו:

ט אָמַר אִלּוּ נָפַל בִּבְכוֹר זֶה מוּם הָיִיתִי שׁוֹחֲטוֹ וְשָׁמַע הַנָּכְרִי וְעָשָׂה בּוֹ מוּם הֲרֵי זֶה שׁוֹחֵט עָלָיו שֶׁהֲרֵי לֹא נַעֲשָׂה בְּדַעְתּוֹ:

י רְאִינוּהוּ שֶׁעָשָׂה מַעֲשֶׂה הַמַּרְגִּיל לְהַטִּיל בּוֹ מוּם וְנָפַל בּוֹ מוּם וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִין אִם נִתְכַּוֵּן לְמוּם זֶה אוֹ לֹא נִתְכַּוֵּן. הֲרֵי זֶה לֹא יִשְׁחֹט עָלָיו. כֵּיצַד. כְּגוֹן שֶׁנָּתַן לוֹ שְׂעוֹרִים בְּמָקוֹם דָּחוּק מְסֹרָג בְּקוֹצִים וְכֵיוָן שֶׁאָכַל נֶחְלַק שְׂפָתוֹ אֲפִלּוּ הָיָה חָבֵר הֲרֵי זֶה לֹא יִשְׁחֹט עָלָיו. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

יא הָיָה בְּכוֹר רוֹדֵף אֶת הָאָדָם וּבָעֲטוֹ כְּדֵי לְטָרְדוֹ וַאֲפִלּוּ בָּעַט בּוֹ מִפְּנֵי שֶׁרְדָפוֹ מִקֹּדֶם וְנַעֲשָׂה בּוֹ מוּם בִּבְעִיטָה זוֹ הֲרֵי זֶה יִשְׁחַט עָלָיו:

יב קְטַנִּים שֶׁהִטִּילוּ מוּם בִּבְכוֹר דֶּרֶךְ שְׂחוֹק וְכֵן הַנָּכְרִי שֶׁעָשָׂה לְדַעְתּוֹ הֲרֵי זֶה יִשְׁחֹט עָלָיו. וְאִם עָשׂוּ כְּדֵי לְהַתִּירוֹ לֹא יִשְׁחֹט עָלָיו:

יג בְּכוֹר שֶׁאֲחָזוֹ דָּם יַקִּיז. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת בּוֹ מוּם. וְאִם נַעֲשָׂה בּוֹ מוּם בְּהַקָּזָה זוֹ הֲרֵי זֶה נִשְׁחַט עָלָיו:

יד מֻתָּר לְהַטִּיל מוּם בִּבְכוֹר קֹדֶם שֶׁיֵּצֵא לַאֲוִיר הָעוֹלָם וְיִשְׁחַט עָלָיו. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁאֵין שָׁם בַּיִת מִפְּנֵי שֶׁסּוֹפוֹ לְהֵאָכֵל בְּמוּמוֹ. אֲבָל בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם אָסוּר:

טו עֵד שֶׁהֵעִיד מִפִּי עֵד אַחַר שֶׁמּוּם זֶה נָפַל שֶׁלֹּא לְדַעַת נֶאֱמָן. אֲפִלּוּ אִשָּׁה נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר בְּפָנַי נָפַל מוּם זֶה מֵאֵלָיו וְיִשְׁחַט עָלָיו:

טז כָּל הַמּוּמִין הָרְאוּיִין לָבוֹא בִּידֵי אָדָם נֶאֱמָן הָרוֹעֶה עֲלֵיהֶן לוֹמַר מֵאֲלֵיהֶן נָפְלוּ וְלֹא נַעֲשׂוּ בְּכַוָּנָה וְיִשְׁחַט עֲלֵיהֶן. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁהָיָה הָרוֹעֶה יִשְׂרָאֵל וְהַבְּכוֹר בְּיַד הַכֹּהֵן. אֲבָל אִם הָיָה הָרוֹעֶה כֹּהֵן וְהַבְּכוֹר עֲדַיִן הוּא בְּיַד בְּעָלָיו הַיִּשְׂרְאֵלִי. הֲרֵי זֶה אֵינוֹ נֶאֱמָן וְחוֹשְׁדִין אוֹתוֹ שֶׁמָּא הוּא הִטִּיל בּוֹ מוּם כְּדֵי שֶׁיִּתְּנֶנּוּ לוֹ:

יז כֹּהֵן שֶׁהֵעִיד לְכֹהֵן אַחֵר שֶׁמּוּם זֶה מֵאֵלָיו נָפַל נֶאֱמָן וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לָהֶן שֶׁמָּא הֵם גּוֹמְלִים זֶה אֶת זֶה. שֶׁכָּל הַכֹּהֲנִים חֲשׁוּדִין לְהַטִּיל מוּם בִּבְכוֹר כְּדֵי לְאָכְלוֹ בַּחוּץ וּלְפִיכָךְ אֵין נֶאֱמָנִין עַל יְדֵי עַצְמָן. אֲבָל חֲבֵרוֹ מֵעִיד לוֹ, שֶׁאֵין אָדָם חוֹטֵא לְאַחֵר. אֲפִלּוּ בָּנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ שֶׁל כֹּהֵן מְעִידִין לוֹ עַל הַבְּכוֹר אֲבָל לֹא אִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּגוּפוֹ:

יח בְּכוֹר שֶׁהָיָה בְּיַד כֹּהֵן וְנָפַל בּוֹ מוּם וְהֵעִיד עָלָיו עֵד אֶחָד שֶׁזֶּה הַמּוּם מֵאֵלָיו נָפַל וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים אִם מוּם זֶה שׁוֹחֲטִין עָלָיו אֶת הַבְּכוֹר אוֹ אֵין שׁוֹחֲטִין עָלָיו וּבָא הַכֹּהֵן שֶׁהוּא בְּיָדוֹ וְאָמַר הֶרְאֵיתִי מוּם זֶה לְמֻמְחֶה וְהִתִּירוֹ לִשְׁחִיטָה הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן. וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא לֹא הֶרְאָהוּ וְשֶׁמָּא בְּכוֹר תָּם הוּא שֶׁלֹּא נֶחְשְׁדוּ לִשְׁחֹט קָדָשִׁים בַּחוּץ מִפְּנֵי שֶׁהוּא עֲוֹן כָּרֵת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

יט וְכֵן נֶאֱמָן הַכֹּהֵן לוֹמַר עַל בְּכוֹר בַּעַל מוּם בְּכוֹר זֶה נְתָנוֹ לִי יִשְׂרָאֵל בְּמוּמוֹ וְלֹא נָפַל בִּרְשׁוּתִי כְּדֵי לָחוּשׁ לוֹ שֶׁמָּא הוּא הִטִּילוֹ. שֶׁהַדָּבָר עָשׂוּי לְהִגָּלוֹת וְהוּא מִתְיָרֵא שֶׁמָּא יִשְׁאֲלוּ בְּעָלָיו וְיֹאמַר תָּמִים הָיָה בְּעֵת שֶׁנְּתָנוּהוּ לוֹ:

פרק קודם פרק הבא