ב וְיֵשׁ מוּמִין אֲחֵרִים מְיֻחָדִין בַּבְּהֵמָה וְאֵינָן רְאוּיִין לִהְיוֹת בְּאָדָם. וּשְׁלֹשָׁה וְעֶשְׂרִים הֵם וְאֵלּוּ הֵן. אִם הָיָה גַּלְגַּל עֵינָהּ עָגל כְּשֶׁל אָדָם. עֵינָהּ אַחַת גְּדוֹלָה כְּשֶׁל עֵגֶל וְהַשְּׁנִיָּה קְטַנָּה כְּשֶׁל אַוָּז. אֲבָל אִם הָיְתָה אֹזֶן גְּדוֹלָה וְאֹזֶן קְטַנָּה אֲפִלּוּ קְטַנָּה עַד כְּפוֹל כָּשֵׁר. אִם יֵשׁ בְּלֹבֶן עֵינָהּ יַבֶּלֶת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שֵׂעָר. אִם נִקַּב הָעוֹר שֶׁבֵּין שְׁנֵי חֳטָמֶיהָ בַּמָּקוֹם הַנִּרְאֶה. פִּיהָ דּוֹמֶה לְשֶׁל חֲזִיר פָּרוּס אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְחֻדָּד כְּשִׁפּוּד: