א הַשַּׁבָּת עוֹלָה לְמִנְיַן אֲבֵלוּת. וְאֵין אֲבֵלוּת בְּשַׁבָּת אֶלָּא בִּדְבָרִים שֶׁבְּצִנְעָה. כְּגוֹן עֲטִיפַת הָרֹאשׁ וְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה וּרְחִיצָה בְּחַמִּין. אֲבָל דְּבָרִים שֶׁבְּגָלוּי אֵינוֹ נוֹהֵג בָּהֶן אֲבֵלוּת. אֶלָּא לוֹבֵשׁ מִנְעָלָיו וְזוֹקֵף אֶת הַמִּטָּה. וְנוֹתֵן שָׁלוֹם לְכָל אָדָם. וְאִם יֵשׁ לוֹ בֶּגֶד מַחְלִיף. וְלֹא יִלְבַּשׁ בֶּגֶד קָרוּעַ בְּשַׁבָּת. אֲפִלּוּ עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ. וְאִם אֵין לוֹ לְהַחְלִיף מַחְזִיר אֶת הַקֶּרַע לְאַחֲרָיו: