ג כי אלו הסבות ארבע, מהן קרובות ומהן רחוקות. דמיון זה בפועל: כי אד עלה מן הארץ והניע האויר תנועה חזקה וחדשה רוחות חזקות, ואם נשיבת הרוח ההיא החזקה שברה גזע תמרה ונפל על הכותל ושבר הכותל, ונפלה מן הכותל ההוא בהתנועעו אבן על זרוע ראובן ושברתו. הנה הפועל הקרוב המשבר זרוע ראובן הוא האבן, והפועל הרחוק – עלית האד, והרוח וגזע התמרה הם גם כן פועלים לשבר הזרוע, אלא שהאחד מהם יותר קרוב מן האחר. דמיון זה בחומר: הנה זה ראובן, חמרו הקרוב – איברי הגוף, והחומר אשר הוא רחוק ממנו – הלחות וארבעה היסודות אשר מהם התהוו האיברים. וידוע כי שורש כל גשם הוא צמח האדמה, והחומר אשר הוא רחוק ממנו הם המים, האויר, האש והארץ, אשר מחבורם יהיו הצמחים. ואלו הארבעה הם אשר נקראם יסודות. והחומר אשר הוא רחוק מהיסודות האלה הוא הדבר המשותף באלו הארבעה, אשר יחסו אליהם יחס השעוה לכל מה שיעשה מן השעוה, או יחס הזהב לכל מה שיצורף מן הזהב. כי התבאר במופת, שאלו הארבע היסודות ישתנו קצתם אל קצתם ויתהוו קצתם מקצתם, אם כן יש להם בלי ספק דבר משותף והוא – חמרם. וזה הדבר המשותף אל היסודות הארבעה אשר נשכילהו בהכרה הוא אשר נקרא אותו החומר הראשון, ושמו בלשון היונים – היולי. וכמוהו חומר הגלגלים נעדר מכל צורה ונקרא – חומר פשוט, וכן רבים מהפילוסופים והרופאים יקראוהו אל ענצאר. ועל זה הסדר בעצמו יעשה בצורה ובתכלית, עד תתברר התכלית הקרובה מן התכלית הרחוקה. וכן הצורה הראשונה והאחרונה.