Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll Chapter 9

Chapter 9

א אין עושין ספר תורה לא ארכו יותר על היקפו ולא היקפו יתר על ארכו וכמה הוא אורכו בגויל ששה טפחים שהם ארבע ועשרים אצבעות ברוחב הגודל של יד ובקלף או פחות או יותר והוא שיהא ארכו כהיקפו וכן אם עשה בגויל פחות מששה טפחים ומיעט את הכתב או יתר על ששה והרחיב בכתב עד שיהיה ארכו כהיקפו הרי זה כמצוה.
1 The length of a scroll of the Law should not exceed the circumference, nor should the circumference exceed the length. What is a suitable length? Where parchment of a whole hide is used, six hand-breadths, that is twenty-four finger-breadths taking the thumb as the standard. Where the parchment of the external half of the hide is used, the length may be more or less than this dimension, provided only that the length is equal to the circumference. So also in the case of parchment of a whole hide, if the scribe made the length less than six hand-breadths and wrote in a small hand or longer than six handbreadths and spread out the writing so that the length of the column is equal to the circumference—this too is correct.
ב שיעור הגליון מלמטה ארבע אצבעות ולמעלה שלש אצבעות ובין דף לדף שתי אצבעות לפיכך צריך שיניח בתחלת כל יריעה ובסופה רוחב אצבע אחת וכדי תפירה שנמצא כשיתפור היריעה יהיה בין כל דף ודף בכל הספר כולו שתי אצבעות ויניח מן העור בתחלת הספר ובסופו כדי לגלול על העמוד וכל השיעורין האלו למצוה ואם חסר או הותיר לא פסל.
2 The extent of the lower margin is four finger-breadths; of the upper margin, three finger-breadths; between one column and another, two finger-breadths. Hence, on the right and left of every sheet of parchment, the scribe has to leave a margin a finger-breadth wide and enough beside for sewing; so that, when the sheets are sewn together, there will be throughout the scroll a blank space of two finger-breadths between the columns. The scribe must leave in addition enough margin at the beginning and end of the scroll to fold a blank column round the rollers. All these dimensions are to be observed in order to fulfill the precept properly. But if the scribe exceeded or fell short of them, he does not render the scroll unfit for use.
ג כיצד יתכוין אדם עד שיעשה הספר שיהיה ארכו כהיקפו מתחיל ומרבע העורות בשוה ועושה רוחב כל עור מהן ששה טפחים קצב אחד לכל אחד ואחר כך גולל העורות בשוה ועושה מהן כרך אחד מהודק יפה יפה ומוסיף בעורות ומהדק עד שיעשה היקף הכרך ששה טפחים שהוא רוחב העור ומודד בחוט של שני שיקיפו על הכרך.
3 How shall one proceed so that the length of the scroll shall turn out equal to its circumference. The parchment sheets are made evenly rectangular; each sheet being six handbreadths wide, all of the same dimensions. They are rolled evenly into one bundle tightly rolled up. And skins are added and tightly rolled till the circumference is six handbreadths, which is the width of the sheets. This is measured with a thread of wool which is placed round the bundle.
ד ואח"כ יעשה קנה שוה יהיה ארכה ארבעים או חמשים אצבעות ויחלק אצבע מהן בקנה לשנים ולשלשה ולארבעה חלקים כדי שידע בו שיעור חצי אצבע ורביע אצבע וכיוצא בזה החלק וימדוד כל עור בקנה זו עד שידע כמה אצבעות יש בכל עור עד שידע כמה אצבעות בארך כל הכרך.
4 The scribe then fashions a straight ruler, forty or fifty finger-breadths long; one of these finger-breadths, he marks in two, three and four equal parts so as to be able to measure off a half, a third and a quarter of a finger-breadth and similar fractions. With this, he measures each sheet, so as to ascertain the number of finger-breadths it contains and so determine how many finger-breadths there are in the entire bundle.
ה ואחר כך לוקח עורות אחרות שנים או שלשה לבדוק בהן שיעור הכתב וכותב בהן דף אחד ודבר ידוע שאורך הדף שבע עשרה אצבעות לפי שהוא מניח גליון למעלה שלש ולמטה ארבע אבל רוחב הדף הוא לפי הכתב אם דקה אם עבה וכן מנין השיטות שבדף יבאו לפי הכתב לפי שבין שיטה ושיטה כמלא שיטה.
5 He then takes two or three other sheets of parchment, to test the size of the characters, and writes on them one column. The length of a column of writing is obviously seventeen finger-breadths as a margin must be left, of three finger-breadths above and four finger-breadths below. The width of the column will depend on the handwriting, whether it is large or small. So also, the number of lines will vary according to the handwriting, as between each line and the next, the space of a line must be left.
ו ואחר שכתב הדף שבודק בו לפי מה שירצה ימוד רוחב הדף באצבעות הקנה ויוסיף על רוחב הדף שתי אצבעות שבין דף ודף ויחשוב כמה דפין יבאו בכרך שגלל מאותו הכתב שבדק בו וידע חשבון הדפין ויראה כמה נכתב בדף זה שבדק בו מן התורה כלה ומשער לפי הספר שהוא כותב ממנו ומחשב אם עלתה לו כל התורה לפי מנין הדפין מזה הכתב שכותב בו בכרך מוטב ואם הוציא החשבון שהדפין יותר מן התורה ירחיב בכתב עד שיתמעט מנין הדפין ויבדוק בדף אחר ואם הוציא החשבון שהתורה יתר מן הדפין ימעט הכתב עד שירבה במנין הדפין ויבדוק בדף אחר דף עד שיבא החשבון אחד מאחר שידע רוחב הדף ושיעור הכתב מתחיל באותו הכרך.
6 Having written the column which he uses as a test as he pleases, he measures its breadth by means of the finger-breadths of the ruler, and adds two finger-breadths for the margin between column and column. He then calculates how many columns of such writing would fill the sheets in the bundle he had made up. Having ascertained the total number of columns, he will then see how much of the entire Pentateuch is in the column which he wrote as a test. He will make the estimate with the aid of the scroll which serves him as a copy, and calculate accordingly. If the number of columns of the kind of writing which he wrote is sufficient for the whole Torah—well and good. If the calculation showed that there are more columns than are required for the whole Torah, he will enlarge the writing, so as to diminish the number of columns, and he will make a test with another column. If the calculation shows that for the writing of the Torah more columns will be required than are contained in his sheets, he will use smaller characters and so secure a larger number of columns. He will make the test with column after column till the calculation comes out exact.
ז ומחלק כל עור ועור דפין דפין בשירטוט כפי רוחב הדף שבדק בו ועלה בחשבון וכשישאר בעור שלש אצבעות או ארבע יותר על הדף האחרונה שביריעה יניח ממנו רוחב אצבע וכדי תפירה ויקוץ השאר ואל יחוש שבאחרונה יתוסף עורות אחרות על הכרך שגלל כנגד כל התוספות שקוצץ מכל עור ועור ואינו צריך לחשב דבר זה שהכתב מושכו לפי מנין הדפין.
7 Once he knows the width of the column and the size of the characters, he can begin writing the scroll with that bundle of sheets. He then divides the parchment (sheets) into columns by ruling them off,—each column of the same width as that which his tests and calculations showed to be the right size. If three or four finger-breadths are left over beyond the last column, he should leave one finger-breadth and enough besides for sewing the sheet to the next, and cut off the rest, and need feel no apprehension, for at the end, more sheets will be added to make up for the superfluous strips that he cut off from each sheet. Nor need he make any calculations in regard to this, for the writing will be according to the number of columns.
ח וכן הרוצה לעשות רוחב הספר יותר מששה או פחות מששה על הדרך הזה הוא מחשב ויצא ארכו כהיקפו בלא פחות ולא יותר והוא שלא יטעה בחשבון.
8 So too, if one wishes to make the width of the scroll more or less than six handbreadths, he makes his calculation in the same way; and the length will be exactly equal to the circumference neither more nor less, provided that no mistake has been made in the calculation.
ט רוחב הגודל האמור בכל השיעורין האלו ובשאר שיעורי תורה כולה הוא אצבע הבינוני וכבר דקדקנו בשיעורו ומצאנוהו רחב שבע שעורות בינוניות זו בצד זו בדוחק והן כאורך שתי שעורות בריוח וכל טפח האמור בכ"מ הוא ארבע אצבעות מזו וכל אמה ששה טפחים.
9 The finger-breadth in all the dimensions here and in the rest of the Torah is that of the medium sized finger. On careful examination, we find it to be the breadth of seven medium sized barley corns placed close together, this being equal to the length of two barley corns measured liberally. The handbreadth, wherever mentioned, is equal to four such finger-breadths. A cubit is six handbreadths.
י ספר תורה שכתבתי אני רוחב כל דף ודף מדפיו ארבע אצבעות ושירת הים ושירת האזינו רוחב כל דף משתיהן שש אצבעות ומנין השיטין שבכל דף ודף אחת וחמשים ומנין הדפין של כל הספר מאתים וששה ועשרים דף ואורך כל הספר אלף ושלש מאות וששים ושש אצבעות בקירוב.
10 The scroll which I wrote had a width of four finger-breadths to each column. The columns containing the Song of the Red Sea (Exodus 15.1-18) Haazinu (Deuteronomy 32:1-43) were each six finger-breadths wide. The number of lines in each column were fifty-one. The number of columns in the whole scroll were 226 columns. The length of the entire scroll was 1366 finger-breadths approximately.
יא אלו השש אצבעות היתרות בחשבון לגליון שבתחלת הספר וסופו והעורות שכתבנו בהם עורות אילים ובזמן שתרצה לכתוב על פי המדות האלו או קרוב להם מעט הן חסר דף אחד או שנים או שלשה או יתר דף או שנים או שלש לא תיגע ולא תהא צריך לחשבון אלא מיד יבא לך ארכו כהיקפו.
11 The six finger-breadths left over were for the margin at the beginning and end of the scroll. The parchment skins on which we wrote were ramskins. Whenever you desire to write a scroll and follow these measurements completely or approximately, you need not weary yourself to make a calculation if you have one, two or three columns less or more; you will find that the length will be equal to the circumference.
יב אין עושין ביריעה פחות משלשה דפין ולא יתר על שמנה דפין נזדמנה לו יריעה בת תשעה דפין חולק אותה ארבעה לכאן וחמשה לכאן במה דברים אמורים בתחלת הספר או באמצע אבל בסוף הספר אפילו פסוק אחד בדף אחד עושים אותו דף לבדו ותופרין אותו עם שאר היריעות.
12 No sheet should have less than three, nor more than eight columns. If a sheet is wide enough to contain nine columns, it is cut into two parts, one to contain four columns, the other to contain five columns. This rule applies to the beginning and middle of the scroll. But at the close, even if there is only left one verse to write on a column, that column is prepared on a separate sheet and sewn on to the other sheets.
יג וכשתופרין היריעות אין תופרין אותן אלא בגידים של בהמה או חיה טהורה ואפילו מנבילות וטריפות שלהם כדרך שתופרין את התפילין ודבר זה הלכה למשה מסיני לפיכך אם תפרן שלא בגידין או בגידי בהמה טמאה פסול עד שיתירה ויחזור ויתפור כהלכה.
13 For sewing the sheets together, only the sinews of a clean beast domestic or wild, including those that are Terefah or Nevelah, may be used. The law here is the same as in regard to phylacteries. This rule goes back to Moses who received it on Sinai. Hence if the sheets have been sewn together but not with sinews or with sinews of an unclean animal, the scroll is unfit for use till the stitches are taken out and the sewing is done according to rule.
יד כשתופרין כל היריעות אין תופרין כל היריעה כולה מתחלתה ועד סופה אלא מניח מעט מלמעלה ומעט מלמטה בלא תפירה כדי שלא תקרע היריעה באמצעה כשיגלול אותה ועושה לו שני עמודים של עץ אחד בתחלתו ואחד בסופו ותופר העור ששייר בתחלתו ובסוף על העמודים בגידים כדי שיהא נגלל עליהם וירחיק בין העמודים והכתב שבדף.
14 When the sheets are sewn together, they are sewn entirely from top to bottom, but a small portion is left above and below without being stitched, so that the scroll, when it is rolled up, may not be torn in the middle. Two wooden rollers are prepared, one for either end. The unwritten margins of parchment at the beginning and at the end are brought round the rollers and sewn with sinews, so that the scroll can be rolled over them; a clear space being left between the margin and the writing in the columns.
טו ספר תורה שנקרעה בו יריעה בתוך שתי שיטות יתפור בתוך שלש לא יתפור במה דברים אמורים בישן שאין עפצו ניכר אבל אם ניכר הגויל שהוא עפוץ תופר ואפילו קרע הבא בתוך שלש וכן בין כל דף ודף ובין תיבה לתיבה יתפור וכל הקרעים אין תופרין אותן אלא בגידין שתופרין בהן היריעות זו לזו ובכל הקרעים יזהר שלא תחסר אות אחת או תשתנה צורתה.
15 In case a scroll of the law had one of its sheets torn, the rent is sewn up, if it extends to two lines; if it extends to three lines, it is not sewn up. This rule applies to a scroll the gall dressing of which is no longer perceptible. But if the parchment still shows that it has been dressed, then, even when the rent extends to three lines, it is sewn up. So too, a rent between columns or between words is sewn up. For the stitching of the rents, the same kind of sinews are used as for the sheets. And wherever there is a rent, the scribe should make sure that no letter is missing or altered in form.
Previous ChapterNext Chapter