Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll Chapter 4

Chapter 4

א היכן מניחין תפילין של ראש מניחין אותן על הקדקד שהוא סוף השיער שכנגד הפנים והוא המקום שמוחו של תינוק רופס בו וצריך לכוין אותם באמצע כדי שיהיו בין העינים ויהיה הקשר בגובה העורף שהוא סוף הגולגולת.
1 Where is the phylactery of the head placed? It is placed on that part of the crown of the head, where the hair adjacent to the forehead ends, and this is the place where an infant's brain pulsates (the fontanelle). The phylactery needs to be adjusted so that it lies in the centre of the forehead, in a line with the point between the eyes. The knot should be at the top of the back of the neck, which is the end of the skull.
ב ושל יד קושר אותה על שמאלו על הקיבורת והוא הבשר התופח שבמרפק שבין פרק הכתף ובין פרק הזרוע שנמצא כשהוא מדבק מרפקו לצלעיו תהיה תפלה כנגד לבו ונמצא מקיים והיו הדברים האלה על לבבך.
2 The phylactery of the hand is bound on the left arm over the biceps muscle which is the flesh that stands out on the upper arm that is intermediate between the shoulder-blade and forearm, so that when the upper arm is held close to the ribs, the phylactery will be opposite the heart and thus the precept will be fulfilled, "And these words … shall be upon thine heart" (Deuteronomy 6:6).
ג המניח תפלה של יד על פס ידו או של ראש על מצחו הרי זה דרך צדוקים העושה תפלתו עגולה כאגוז אין בה מצוה כלל איטר מניח תפילין בימינו שהוא שמאל שלו ואם היה שולט בשתי ידיו מניח אותה בשמאלו שהוא שמאל כל אדם ומקום קשירת התפילין ומקום הנחתן מפי השמועה למדום.
3 To lay the phylactery of the hand on the palm or that of the head on the forehead is the practice of the Sadducees. He who makes the phylactery round like a nut is not fulfilling the precept in any way. A left-handed person lays the phylactery on his right arm, used by him as his left. If one is ambidextrous, he lays it on his left arm, which is the same as the left arm of any other person. The places where the phylacteries are respectively bound and laid are known by tradition.
ד תפלה של ראש אינה מעכבת של יד ושל יד אינה מעכבת של ראש מפני שהן שתי מצות זו לעצמה וזו לעצמה וכיצד מברכין על של ראש מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות תפילין ועל של יד מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו להניח תפילין.
4 The lack of a phylactery for the head does not preclude one from putting on that of the hand, nor does the lack of a phylactery of the hand preclude one from putting on that for the head. Each is a duty separate and independent. What blessings are recited? For the phylactery of the head, the formula is as follows: "Who hath sanctified us with His commandments and given us a command concerning the precept of phylacteries". For that of the hand, the form is as follows: "Who hath sanctified us with His commandments and commanded us to lay the phylacteries".
ה בד"א כשהניח אחת מהן אבל אם הניח שתיהן מברך ברכה אחת והיא להניח תפילין וקושר של יד ואחר כך מניח של ראש וכשהוא חולץ חולץ של ראש ואח"כ חולץ של יד.
5 This rule applies to the case where a person puts on one phylactery only. But when one lays both phylacteries, he recites one blessing, namely, the form, "And hast commanded us to lay the phylacteries", binds the phylactery on his arm, and then puts on that for the head. When they are removed, that on the head is removed first, and afterwards that on the arm.
ו מי שבירך להניח תפילין וקשר תפילין של יד אסור לו לספר ואפילו להשיב שלום לרבו עד שיניח של ראש ואם שח הרי זו עבירה וצריך לברך ברכה שנייה על מצות תפילין ואחר כך מניח של ראש.
6 When a person has recited the blessing, "Who hast commanded us to lay phylacteries", and bound the phylactery on his arm, he is forbidden to converse, even to the extent of acknowledging his master's greeting, till he has put on the phylactery of the head. If he conversed he has committed a transgression; and when putting on the phylactery for the head, he must recite another blessing, viz: the form, "Who hast given us a command concerning the precept of the phylacteries", and then he puts on the phylactery for the head.
ז תפילין כל זמן שמניחן מברך עליהן ואפילו חולץ ולובש כמה פעמים ביום וכל המצות כולן מברך עליהם קודם לעשייתן לפיכך צריך לברך על התפלה של יד אחר הנחה על הקיבורת קודם קשירתן שקשירתן זו היא עשייתן.
7 On each occasion when one puts on phylacteries, the blessing is recited, even if they are removed and put on again several times in the day. It is a universal rule with regard to religious precepts that the appropriate blessings are recited prior to their performance. Hence too, the blessing for the phylactery of the hand has to be recited after it is placed on the biceps muscle before the thong is tightened, for the fastening constitutes the fulfillment of the precept.
ח כשחולץ אדם תפיליו להצניען בכלי לא יניח של יד מלמטה ושל ראש מלמעלה מפני שבשעה שהוא רוצה ללובשן יפגע בשל ראש תחלה ונמצא שמניחה ומוציא של יד לפי שאין לובשין של ראש קודם של יד ואסור לאדם להניח מצוה ולעבור ממנה למצוה אחרת אלא מצוה שתבוא לידו של אדם בתחלה בה הוא מתעסק לפיכך צריך להניח של יד למעלה כדי שיפגע בה תחלה וילבש על הסדר.
8 When a person removes his phylacteries, and puts them in a bag, he should not place the phylactery of the hand beneath and that for the head above it, because when he will again have occasion to put them on, he will come into contact with the phylactery of the head first, will thus be under the necessity of putting it down and take out the phylactery of the hand, the former not being put on before the latter. It is forbidden to leave a precept and pass on to the fulfillment of another religious duty, the rule being that the duty that first presents itself should first engage our attention. Hence, the phylactery for the hand should be placed above so that one may come into contact with it first, and the phylacteries be put on in the right order.
ט כלי שהכינו להניח בו תפילין והניחם בו נתקדש ואסור להשתמש בו בדברי חול הכינו ולא הניח בו או שהניח בו עראי ולא הכינו לא נתקדש והרי הוא חול כמו שהיה ואסור לתלות את התפילין בין ברצועה בין בתפלה עצמה אבל תולה הוא את הכיס שהתפילין מונחין בו.
9 A bag expressly intended to contain phylacteries and into which these have been placed, becomes consecrated and may not be put to secular use. If the bag was intended for this express purpose of containing phylacteries but had never contained them, or if phylacteries had been casually placed in a bag not set aside for that use, it does not become sacred, and continues to be a secular object as it had been hitherto. Phylacteries may not be suspended by their thong or by the part which contains the scriptural section. But the bag containing the phylacteries may be suspended.
י זמן הנחת התפילין ביום ולא בלילה שנאמר מימים ימימה חוקה זו היא מצות תפילין וכן שבתות וימים טובים אינן זמן תפילין שנאמר והיה לאות ושבתות וימים טובים הן עצמן אות ומאימתי זמן הנחתן משיראה את חבירו ברחוק ארבע אמות ויכירהו עד שתשקע החמה.
10 The proper time for putting on phylacteries is when it is day and not when it is night, for it is said, "Day by day" (Exodus 13:10). "The ordinance" mentioned in this verse refers to the precept of phylacteries. So it is said, "And it shall be for a sign", while Sabbaths and festivals are them-also, Sabbaths and festivals are not seasons for putting on phylacteries, for selves a sign. When is the proper time in the day to put on phylacteries? At the hour when a person can see his neighbour at a distance of four cubits and recognize him. The period extends till sunset.
יא מי שהניח תפילין קודם שתשקע החמה וחשכה עליו אפילו הן עליו כל הלילה מותר ואין מורין דבר זה לרבים אלא מלמדין את הכל שלא יניחו תפילין עליהן בלילה אלא יחלצו אותן משתשקע החמה וכל המניח תפילין לכתחלה אחר שתשקע החמה עובר בלאו שנאמר ושמרת את החקה הזאת וגו' מימים ימימה.
11 A person who put on phylacteries before sunset, is permitted when it becomes dusk, to continue to wear them, even throughout the night. The multitude however is not to be so taught. Everyone should be instructed not to wear phylacteries at night, but to remove them at sunset. Whoever deliberately puts on phylacteries after sunset, violates a prohibition, for it is said, "And thou shalt keep this ordinance in its season, day by day" (Exodus 13:10).
יב היה בא בדרך ותפילין בראשו ושקעה עליו החמה וקדש היום מניח ידו עליהן עד שהוא מגיע לביתו וחולץ היה יושב בבית המדרש ותפילין בראשו וקדש עליו היום מניח ידו עליהן עד שמגיע לביתו וחולץ ואם יש בית סמוך לחומה שמשתמרין בו מניחן שם ואם לא חלץ תפיליו מששקעה החמה מפני שלא היה לו מקום לשמרן ונמצאו עליו כדי לשמרן מותר.
12 If the sun sets while a man with the phylacteries on his head was on the road, he places his hand upon the phylactery till he reaches home when he removes the phylactery. If Sabbath or a festival arrived while he was sitting in the house of study, with the phylactery on his head, he places his hand upon it till he reaches home when he removes the phylactery. If there is a house near the City Wall, where the phylacteries could be safely left, he should leave them there. If he did not remove them after sunset, because he had no place where they would be safe, and he kept them on for the sake of security, his conduct is lawful.
יג כל הפטור מקריאת שמע פטור מתפילין קטן שיודע לשמור תפיליו אביו לוקח לו תפילין כדי לחנכו במצות חולי מעים וכל מי שלא יכול לשמור את נקביו אלא בצער פטור מן התפילין וכל הטמאים כולן חייבין בתפילין כטהורים מצטער ומי שאין דעתו מיושבת ונכונה עליו פטור מן התפילין שהמניח תפילין אסור לו להסיח דעתו מהן כהנים בשעת העבודה והלוים בשעה שאומרים השיר של הדוכן וישראל בשעה שעומדים במקדש פטורין מן התפלה ומן התפילין.
13 One who is exempt from reading the Shema is exempt from putting on phylacteries. If a child less than thirteen years of age knows how to take care of his phylacteries, his father purchases a set for him, so as to train him in the practice of religious precepts. Those who suffer intestinal troubles or have difficulty in controlling their sphincters are exempt from the obligation of putting on phylacteries. All who are ritually unclean are under the same obligation of putting on phylacteries as those who are ritually clean. One, who is in pain or whose mind is not calm and composed is exempt from the duty of putting on phylacteries; for the wearer must not allow his consciousness of them to wander. Priests while engaged in the temple service, Levites during the recital of hymns in their appointed places, Israelites while they are in the Sanctuary, are exempt from the duties of reciting the prayers and putting on phylacteries.
יד חייב אדם למשמש בתפיליו כל זמן שהם עליו שלא יסיח דעתו מהם אפילו רגע אחד שקדושתן גדולה מקדושת הציץ שהציץ אין בו אלא שם אחד ואלו יש בהם אחד ועשרים שם של יו"ד ה"א בשל ראש וכמותן בשל יד.
14 As long as one is wearing phylacteries, he should frequently touch them with his fingers, so as not to lose consciousness of them for a single moment. For their degree of sanctity is higher than that of the golden plate which the High Priest wore on his forehead. On the latter, the name of God was engraved once only, while the phylactery for the head contains the tetragrammaton twenty-one times, and the phylactery for the arm, an equal number of times.
טו תפילין צריכין גוף נקי שיזהר שלא תצא ממנו רוח מלמטה כל זמן שהם עליו לפיכך אסור לישן בהם לא שינת קבע ולא שינת עראי אלא אם הניח עליהן סודר ולא היתה עמו אשה ישן בהם שינת עראי וכיצד הוא עושה מניח ראשו בין ברכיו והוא יושב וישן.
15 A requisite in wearing phylacteries is physical cleanliness. One should take care that no flatus escapes him while he has them on. Hence, he may not, while wearing them, indulge in regular sleep or even doze. But if they are covered with a cloth, he may doze, even while wearing them. How so? He places his head between his knees and dozes in a sitting posture. If his phylacteries were folded and held in his hand, the holder may even sleep in the regular way.
טז היו תפיליו כרוכין בידו מותר לישן בהם אפילו שינת קבע ואינו אוכל בהם אלא אכילת עראי אבל אם נכנס לסעודת קבע חולצן ומניחן על שלחנו עד שיטול ידיו ואח"כ יניחם ויברך על מזונו והוא לבוש בהן.
16 No meal, unless it be of a casual character, may be eaten, while one wears phylacteries (without previous preparation). Before proceeding to a regular meal, he removes them, places them on the table, washes his hands, puts them on again, recites the blessing for food while he has them on.
יז היה לבוש תפילין והוצרך לבית הכסא לא יניח התפילין בחורין הסמוכין לרשות הרבים ויכנס שמא יטלום עוברי דרכים כיצד יעשה אפילו הוצרך להשתין מים חולץ תפיליו ברחוק ארבע אמות וגוללן בבגדו כמין ספר תורה ואוחזן בימינו כנגד לבו ויזהר כדי שלא תהא רצועה יוצאת מתחת ידו טפח ונכנס ועושה צרכיו וכשיצא מרחיק ארבע אמות מבית הכסא ולובשן.
17 If one feels a call of nature while wearing phylacteries, he is not to deposit them, before entering the lavatory, in the crevices that open towards the public thoroughfare, lest passers-by may take them. How should he act? Even if he needs to relieve the bladder while he is at a distance of four cubits from the lavatory, he should remove the phylacteries, roll them up in his garment, as a scroll is rolled up, grasp them in his right hand opposite his heart, taking care that not a thong projects outside his hand as much as a hand breadth; then he enters, relieves himself, and, after having left, goes away to a distance of four cubits from the lavatory, and puts on his phylacteries.
יח במה דברים אמורים בבית הכסא הקבוע שאין ניצוצות ניתזות עליו אבל בית הכסא עראי לא יכנס בהן כשהם גלולים אלא חולץ אותן ונותנן לחבירו לשמרן ואין מי רגלים כלין אפילו בבית הכסא קבוע אלא בישיבה ואם היה עפר תחוח אפי' בעמידה היה במקום קשה יעמוד במקום מדרון כדי שלא ינתזו ניצוצות עליו.
18 This rule only applies to the case of a permanent lavatory. But one may not enter an extemporized lavatory with phylacteries even rolled up. They should be removed and given to another person for safe keeping.
יט היה לבוש בתפילין והוצרך לבית הכסא לעת ערב ולא נשאר מן היום כדי ללבשן אחר שיצא לא יכנס בהם גלולים בבגדו ואפילו להשתין מים בבית הכסא קבוע אלא כיצד יעשה חולצן ומניחן בכליין אם היה בו טפח או בכלי שאינו כליין אף על פי שאין בו טפח ואוחז הכלי בידו ונכנס וכן אם הוצרך בלילה מניחן בכלי ואוחז הכלי בידו ונכנס.
19 If one wearing phylacteries needed to go to the lavatory at eventide when there would be no more time to put them on again, he should not enter with the phylacteries rolled up in his garment, even to relieve his bladder, if the lavatory is a permanent one. How should he act? He should remove the phylacteries, place them in their bag which must be at least a hand breadth long, or even in a smaller bag provided it is not specially assigned as a receptable for phylacteries. This he keeps in his hand and enters. Thus, too, at night time, if he needs to visit the lavatory, he may put the phylacteries in a bag which he keeps in his hand when entering.
כ שכח ונכנס לבית הכסא והוא לבוש תפילין מניח ידו עליהן עד שיגמור עמוד ראשון ויוצא וחולץ אחר כך נכנס ועושה צרכיו שאם יפסיק בעמוד ראשון בין בגדולים בין בקטנים יבוא לידי חלאים שיש בהן סכנה גדולה.
20 Translation omitted.
כא שכח ושמש מטתו בתפילין הרי זה לא יאחז לא ברצועה ולא בקציצה עד שיטול ידיו ויטלם מפני שהידים עסקניות.
21 Translation omitted.
כב הנכנס לבית המרחץ מקום שבני אדם עומדין לבושין מותר להניח תפילין ומקום שבני אדם עומדין שם מקצתן ערומים ומקצתן לבושין אינו חולץ תפיליו ואינו מניח שם תפילין לכתחלה ומקום שבני אדם עומדים ערומים חולץ תפיליו ואין צריך לומר שאינו מניח.
22 One is permitted to put on phylacteries in that portion of a bathhouse where all are attired. In that portion where some are in their attire while others are nude, the phylacteries which one wears need not be removed, but they may not be put on. Where all are nude, the phylacteries must be removed, and needless to add, they may not be put on.
כג לא יהלך אדם בבית הקברות ותפילין בראשו ואפילו בתוך ארבע אמות של מת או בתוך ארבע אמות של קבר צריך לחלוץ תפיליו עד שירחיק ארבע אמות ולא ילבש אדם תפילין עד שיכסה ערותו וילבש בגדיו הנושא משאוי על ראשו חולץ תפיליו של ראש עד שיסיר המשאוי מעליו ואפילו מטפחת אסור להניח על הראש שיש בו תפילין אבל צונף הוא מצנפתו על תפיליו.
23 A person should not walk in a cemetery with phylacteries on his head. When he is within a distance of four cubits from a corpse or a grave, the phylacteries are to be removed till he has passed on to a distance outside four cubits. Phylacteries must not be put on before one is decently covered and has put on his garments. If a person is carrying a burden on his head, he must remove the phylactery from his head, and may not put it on till he has removed the burden. Even a kerchief [alone] may not be put upon the head when one is wearing phylacteries. But he puts his cap over the phylactery.
כד בית שיש בו תפילין או ספר תורה אסור לשמש בו מטתו עד שיוציאם או יניחם בכלי ויניח הכלי בכלי אחר שאינו כליין אבל אם היה הכלי השני מזומן להם אפי' עשרה כלים ככלי אחד הן חשובין ואם הניחן כלי בתוך כלי מותר להניחן תחת מראשותיו בין כר לכסת שלא כנגד ראשו כדי לשמרן ואפי' אשתו עמו במטה.
24 In a room where there are phylacteries or a scroll of the Law, marital intercourse may not take place, till these have been taken out, or placed in a receptacle which itself is enclosed in another receptacle not assigned to the use of phylacteries or a scroll of the Law. If the latter receptacle has been so assigned, and even if there be ten such receptacles, they are all regarded as one receptacle. If he placed the sacred articles in two receptacles, one within the other, they may be put for security under his pillow between the bolster and the coverlid—not however exactly beneath his head. This may be done even if his wife shares his couch.
כה קדושת תפילין קדושתן גדולה היא שכל זמן שהתפילין בראשו של אדם ועל זרועו הוא עניו וירא שמים ואינו נמשך בשחוק ובשיחה בטילה ואינו מהרהר מחשבות רעות אלא מפנה לבו בדברי האמת והצדק לפיכך צריך אדם להשתדל להיותן עליו כל היום שמצותן כך היא אמרו עליו על רב תלמידו של רבינו הקדוש שכל ימיו לא ראוהו שהלך ארבע אמות בלא תורה או בלא ציצית או בלא תפילין.
25 The sanctity of phylacteries is a high degree of sanctity. As long as phylacteries are on a man's head and arm, he is humble and God-fearing, is not drawn into frivolity and idle talk, does not dwell on evil thoughts but occupies his mind with thoughts of truth and righteousness. A man should therefore endeavour to wear phylacteries the whole day, this being the right way of fulfilling the precept. It is said of Rav, the disciple of our Sainted Teacher (R. Judah, the Prince), that throughout his life no one saw him, without Torah, Tzitzis (fringes on his garments) or phylacteries.
כו אע"פ שמצותן ללבשן כל היום בשעת תפלה יותר מן הכל אמרו חכמים כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין כאלו מעיד עדות שקר בעצמו וכל שאינו מניח תפילין עובר בשמונה עשה שהרי בארבע פרשיות צוה על תפילין של ראש ועל תפילין של יד וכל הרגיל בתפילין מאריך ימים שנאמר ה' עליהם יחיו.
26 Although the proper mode of fulfilling the precept is to wear phylacteries the whole day, it is especially a duty to do so during the recital of prayers. The sages say, "Whoever reads the Shema without wearing phylacteries is regarded as testifying falsely in his own person. Whoever does not wear phylacteries at all violates eight affirmative precepts, since in each of the four sections, the command is set forth to lay phylacteries on the head and on the arm. Whoever wears phylacteries regularly will be blessed with longevity, as it is said, 'The Lord is upon them: they shall live'" (Isaiah 38:16).
Previous ChapterNext Chapter