Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll Chapter 1

Chapter 1

א ארבע פרשיות אלו שהן קדש לי והיה כי יביאך ה׳ שבספר ואלה שמות ושמע והיה אם שמוע הן שנכתבות בפני עצמן ומחפין אותן בעור ונקראין תפילין ומניחין אותן על הראש וקושרין אותן על היד ואפילו קוצו של אות אחת מארבע פרשיות אלו מעכב את כולן מן התורה עד שיהיו נכתבות שלימות כתיקונן.
1 The four Pentateuchal sections, beginning respectively, "Sanctify unto me" (Ex. 13:1-10), "And it shall be when the Lord shall bring thee" (Exodus 13:11-16)—these two being in the Book of Exodus, "Hear, O Israel" (Deuteronomy 6:4-9) "And it shall come to pass if ye shall hearken diligently" (Deuteronomy 11:13-21), are written and covered with a skin. These are called Tephillin, and are placed upon the head and bound on the arm. The omission of the point of a single letter in any one of these sections bars, according to Scriptural enactment, the use of all of them. They must all be written perfectly and in accordance with rule.
ב וכן שתי פרשיות שבמזוזה שהן שמע והיה אם שמוע אפי' אות אחת משתי הפרשיות אם חסר קוצו מעכב מן התורה עד שיהיו שתיהן נכתבות שלימות וכן ספר תורה שחיסר אפילו אות אחת פסול.
2 This is the case also with the two sections of the Mezuzah, beginning respectively, "Hear, O Israel" (Deuteronomy 6:4-9) and "And it shall come to pass if ye shall hearken diligently (Deuteronomy 11:13-21). If the point of a letter is missing in these two sections, the Mezuzah may not, according to Scriptural enactment, be used. The two sections must be written perfectly. So too, a scroll of the Law, in which a single letter is missing, is unfit for use.
ג עשרה דברים יש בתפילין כולן הלכה למשה מסיני וכולן מעכבין לפיכך אם שינה באחת מהן הרי התפילין פסולות שנים הן בכתיבתן ושמנה בחפויין וקשירת רצועותיהן ואלו הן השנים שבכתיבתן: שכותבין אותן בדיו ושיהיו נכתבין על הקלף.
3 There are ten points in regard to Tephillin (phylacteries). The observance of each is enjoined by a rule that goes back to Moses who received it on Sinai. The neglect of any of them is an absolute bar to the use of the Tephillin. Hence, if there was a variation in any one of them, the Tephillin are unfit for use. Two of these have reference to the writing; eight, to the covering and the tying of the straps. The two points to be observed in the writing are that the sections must be written with ink, and must be written on parchment.
ד כיצד מעשה הדיו מקבצין העשן של שמנים או של זפת ושל שעוה וכיוצא בהן וגובלין אותן בשרף האילן ובמעט דבש ולותתין אותו הרבה ודכין אותו עד שיעשה רקיקין ומיבשין אותו ומצניעין אותו ובשעת כתיבה שורהו במי עפצים וכיוצא בו וכותב בו שאם תמחקנו יהיה נמחק וזהו הדיו שמצוה מן המובחר לכתוב בו ספרים תפילין ומזוזות ואם כתב שלשתן במי עפצא וקנקנתום שהוא עומד ואינו נמחק כשרים.
4 How is the ink prepared? Soot of oils or of pitch, wax or similar substance is collected; kneaded with gum of trees and a little honey; thoroughly wetted and pounded till it is like wafers. It is then stored away. When the scribe wishes to write, he soaks it in water in which gall-apples or similar substances have been steeped, and with this fluid he writes. Such writing when erased leaves no mark. This is the best way to write scrolls of the Law, Tephillin and Mezuzahs. If the scribe has written with fluid of the gall-oak or of caper, since the writing stays and is not rubbed out, scrolls of the Law, Tephillin or Mezuzahs so written are fit for use.
ה אם כן מה מיעטה ההלכה שנאמר למשה מסיני שיהיו כתובים בדיו למעט שאר מיני צבעונין כגון האדום והירוק וכיוצא בהן שאם כתב בספרים או בתפילין או במזוזות אפילו אות אחת בשאר מיני צבעונין או בזהב הרי אלו פסולין.
5 This being so, what is excluded by the Halacha, dating back to Moses, which ordains that these must be written with ink? It excludes pigments of other colors, such as red or green, etc.; so that if even a single letter in a scroll of the Law, Tephillin or Mezuzah was written with pigment of any other color [but black] or with gold, such a Scroll, Tephillin or Mezuzah is unfit for use.
ו שלש עורות הן: גויל וקלף ודוכסוסטוס כיצד לוקחין עור בהמה או חיה ומעבירין השער ממנו תחלה ואח"כ מולחין אותו במלח ואח"כ מעבדין אותו בקמח ואחר כך בעפצא וכיוצא בו מדברים שמכווצין את העור ומחזקין אותו וזה הוא הנקרא גויל.
6 There are three kinds of parchment, Gewil, Kelaf and Duxustus. How are these made? A hide of domestic cattle or wild beast is taken. First, its hair is removed. It is then pickled in salt, afterwards prepared with flour and subsequently tanned with gall-wood or similar materials which contract the pores of the hide and make it durable. And this it is that is called Gewil (parchment of whole-hide leather).
ז ואם לקחו העור אחר שהעבירו שערו וחילקו אותו בעביו לשנים כמו שהעבדנין עושין עד שיהיו שני עורות אחד דק הוא שממול השיער ואחד עבה והוא שממול הבשר ועבדו אותו במלח ואחר כך בקמח ואחר כך בעפצא וכיוצא בו זה החלק שממול השיער נקרא קלף וזה שממול הבשר נקרא דוכסוסטוס.
7 If, after removing the hair, the hide had been split through its thickness into two parts, so as to make of it two skins, one thin, namely that which had been next to the hair; the other thick, namely that which had been next to the flesh, and if these were prepared first with salt, then with flour and afterwards with gall-wood or similar substance the skin which had been next to the hair is called Kelaf (= outer-skin parchment), and that which had been next to the flesh is called Duxustus (inner-skin parchment).
ח הלכה למשה מסיני שיהיו כותבין ספר תורה על הגויל וכותבין במקום השיער ושיהיו כותבין התפילין על הקלף וכותבין במקום הבשר ושיהיו כותבין המזוזה על דוכסוסטוס וכותבין במקום השיער וכל הכותב על הקלף במקום שיער או שכתב בגויל ובדוכסוסטוס במקום בשר פסול.
8 It is a rule dating back to Moses who received it on Sinai that the scroll of the Law should be written on Gewil (whole hide parchment), and the writing should be on the side which had been next to the hair. The Tephillin should be written on Kelaf (the exterior part of the split hide) and the writing should be on the side which had been nearer the flesh; and the Mezuzah should be written on Duxustus (made of the inner part of the split hide), on the side which had been nearer the hair. If, on a Kelaf, one writes on the side that had been next to the hair, or, on a Gewil or Duxustus, one writes on the side that had been next to the flesh, the Scroll, Tephillin or Mezuzah so written is unfit for use.
ט אף על פי שכך היא הלכה למשה מסיני אם כתב ספר תורה על הקלף כשר ולא נאמר גויל אלא למעט דוכסוסטוס שאם כתב עליו הספר פסול וכן אם כתב את המזוזה על הקלף או על הגויל כשר לא אמרו על דוכסוסטוס אלא למצוה.
9 Though this is the rule dating back to Moses who received it on Sinai, yet if one writes a scroll of the Law on parchment made from the exterior half of a split hide it is fit for use. The reason why a complete hide is mentioned is in order to exclude that made from the inner half of the split hide. If one wrote on it a scroll of the Law, it is unfit for use. So also, if one wrote a Mezuzah on the external half of a split hide or on an undivided hide, the Mezuzah is fit for use. The inner half of a split hide is recommended to be used, only as a Mitzvah (specially approved).
י אין כותבין ספרים תפילין ומזוזות על גבי עור בהמה טמאה ועוף וחיה הטמאים אבל כותבין על גבי עור בהמה וחיה ועוף טהורים ואפילו נבלות וטריפות שלהן ואין כותבין על גבי עור הדג הטהור מפני הזוהמא שאין הזוהמא פוסקת בעיבודה.
10 Scrolls, Tephillin, and Mezuzahs are not written on the hide of a domestic or wild beast that is unclean or on the skin of an unclean bird. They are written on the hides of domestic or wild beasts that are clean or on the skins of clean birds, even when the flesh of these animals may not be eaten owing to their not having been slaughtered according to the ritual or being found to have suffered from a lesion of a mortal character. Nor are Scrolls, Tephillin and Mezuzahs written on the skin of a fish, even if it be of a clean species, because of its foulness. For this is not removed by tanning.
יא גויל של ספר תורה וקלף של תפילין או של ספר תורה צריך לעבד אותן לשמן ואם עבדן שלא לשמן פסולין לפיכך אם עבדן הכותי פסולין אע"פ שאמרנו לו לכותי לעבד עור זה לשם הספר או לשם התפילין פסולין שהכותי על דעת עצמו הוא עושה לא על דעת השוכר אותו לפיכך כל דבר שצריך מעשה לשמו אם עשהו הכותי פסול ומזוזה אינה צריכה העבדה לשמה.
11 The undivided skin for a scroll of the Law, and the external half of the hide to be used for Tephillin or for a scroll of the Law must be tanned for their specific purposes. If they were not expressly so tanned, they are not fit for use. Accordingly, if a non-Israelite or a Samaritan tanned them, they are unfit for use. Even if the Samaritan was instructed to tan a particular hide for the purpose of its being used for a scroll of the Law or Tephillin, it is unfit for use; since he works with his own purposes in mind, not with those of his employer. Hence, anything that has to be done with a purpose in mind, if done by a Samaritan, is unfit for use. The skin for a Mezuzah does not require to be tanned for that express purpose.
יב הלכה למשה מסיני שאין כותבין ספר תורה ולא מזוזה אלא בשרטוט אבל תפילין אינן צריכין שרטוט לפי שהן מחופין ומותר לכתוב תפילין ומזוזה שלא מן הכתב שהכל גורסין פרשיות אלו אבל ספר תורה אסור לכתוב אפילו אות אחת שלא מן הכתב.
12 It is a rule dating back to Moses who received it on Sinai that a scroll of the Law or Mezuzah may only be written on parchment that is ruled. Phylacteries need not be ruled, because they are covered. So too, phylacteries and a Mezuzah may be written from memory, as these sections are recited by and are familiar to everyone. But not a single letter may be written in a scroll of the Law, except from a written copy of the text.
יג ספר תורה תפילין ומזוזות שכתבן אפיקורוס ישרפו כתבן כותי או ישראל מומר או מוסר ביד אנס או עבד או אשה או קטן הרי אלו פסולין ויגנזו שנאמר וקשרתם וכתבתם כל שמוזהר על הקשירה ומאמין בה הוא שכותב נמצאו ביד אפיקורוס ואינו יודע מי כתבן יגנזו נמצאו ביד כותי כשרים ואין לוקחין ספרים תפילין ומזוזות מן הכותים ביותר על דמיהם שלא להרגיל אותן לגונבן ולגוזלן.
13 A scroll of the Law, Tephillin, or Mezuzoth written by a heretic must be burnt. If written by a Samaritan, by a Jew converted to another faith, by one who surrenders Israelites to tyrants, by a slave, woman or minor, they are unfit for use, and must be hidden; for it is said, "And thou shalt bind them", "And thou shalt write them". The implication is that only that person is qualified to write them, who is charged with the duty of putting on Tephillin and believes in the obligation. If they are found in the possession of a heretic, and it is not known who wrote them, they should be hidden. If found in the possession of a Samaritan or non-Israelite, they are fit to be used. Scrolls of the Law, Tephillin and Mezuzoth are not to be bought from non-Israelites for more than their value, so as not to accustom the latter to steal these holy articles or take them by force.
יד ספר תורה תפילין ומזוזות שכתבן על גבי עור בהמה חיה ועוף הטמאין או על גבי עורות שאינם מעובדין או שכתב ספר תורה ותפילין על עור שלא עבדן לשמן הרי אלו פסולין.
14 A scroll of the Law, phylacteries or Mezuzoth, written on the skin of a beast or bird—whether domestic or wild—which belongs to an unclean species, or written on skins that have not been tanned, and likewise a scroll of the Law or phylacteries written on skins not expressly tanned for those purposes, are unfit for use.
טו הכותב ספר תורה או תפילין או מזוזה ובשעת כתיבה לא היתה לו כוונה וכתב אזכרה מן האזכרות שבהן שלא לשמן פסולין לפיכך הכותב את השם אפילו מלך ישראל שואל בשלומו לא ישיבנו היה כותב שנים או שלשה שמות הרי זה מפסיק ביניהם ומשיב.
15 If one who writes a scroll of the Law, phylacteries or a Mezuzah, had not concentrated his mind while writing, and wrote one of the Names of God without express intent, these articles are unfit for use. Accordingly, when one is writing the name of God, even if an Israelite king greets him, he must not return the greeting. If he is writing two or three names of God, he may pause between writing one and writing the others and may respond.
טז הטובל את הקולמוס לכתוב את השם לא יתחיל מאות השם אבל מתחיל הוא מאות שלפניו שכח לכתוב את השם כולו תולה אותו בין השטות אבל מקצת השם בשטה ומקצתו תלוי פסול ובשאר התיבות אם שכח כותב מקצת התיבה בשטה ומקצתה למעלה במה דברים אמורים בספר תורה אבל במזוזה ותפילין אין תולין בהן אפילו אות אחת אלא אם שכח אילו אות אחת גונז מה שכתב וכותב אחרת ומותר לכתוב את השם על מקום הגרד ועל מקום המחק בכולן.
16 After dipping the pen in ink to write the Name of God, the scribe does not start with a letter of the name but with a letter of the previous word. If he altogether forgot to write the name of God, he writes it above the line. But to write part of the name on the line and part above the line makes the scroll unfit for use. Other words that the scribe forgot to write may be written partly on the line and partly above it. These rules apply to a scroll of the Law. But in a Mezuzah or in phylacteries not a letter may be written above the line. If the scribe forgot even one letter, he must hide what he wrote and write a fresh slip. In all of them (Scrolls of the Law, Mezuzoth and Phylacteries) it is permissible to write the name of God upon a surface from which writing has been erased or obliterated.
יז כותבי ספרים תפילין ומזוזות אסור להם להפך היריעה על פניה אלא פורש עליה בגד או כופלה.
17 Scribes of scrolls, phylacteries and Mezuzoth are forbidden to turn over the parchment sheet with its written surface beneath touching the board on which it lies, but should cover it with a cloth or fold it.
יח ספר תורה תפילין ומזוזה שאמר הסופר אחר שיצאו מתחת ידו לא כתבתי האזכרות שבהן לשמן אינו נאמן לפסלן אבל נאמן הוא להפסיד כל שכרו ולמה אינו נאמן לפסלן שמא לא נתכוון אלא להפסיד על הלוקח או על זה ששכרו ודומה שאינו מפסיד באמירה זו אלא שכר האזכרות לפיכך אם אמר ספר תורה זה או תפילין אלו עורות שלהן אינם מעובדות לשמן מתוך שנאמן להפסיד שכרו נאמן לפסלן שהרי הכל יודעים שאם אין העורות מעובדים לשמן אין שכר לו כלל.
18 If, after a scroll of the Law, phylacteries or a Mezuzah had passed out of the scribe's hands, he makes the statement, "I did not write the name of God in them with that purpose distinctly in mind", he is not believed to the extent of rendering them unfit for use, but his statement is accepted so far that he forfeits his entire remuneration. The reason why he is not believed so as to render them unfit for use is because his motive may possibly have been to cause a loss to the person who bought or hired them. It would seem however that his statement would only cause him to forfeit that quota of remuneration to which the writing of the names of God would entitle him. Hence, if he stated, "the skins of this scroll of the Law or of these phylacteries were not expressly tanned for those purposes", then since in such a case he is believed so fully that he forfeits the whole of his remuneration, his statement is also credited so as to disqualify the articles from being used—it being a matter of general knowledge that if the skins had not been expressly tanned for the purpose of being made into phylacteries or a scroll of the Law, the scribe receives no remuneration whatsoever.
יט אין כותבין תפילין ומזוזה אלא בכתב אשורית והתירו בספרים לכתוב אף ביוני בלבד וכבר נשקע יוני מן העולם ונשתבש ואבד לפיכך אין כותבין היום שלשתן אלא אשורית וצריך להזהר בכתיבתן כדי שלא תדבק אות באות שכל אות שאין העור מקיף לה מארבע רוחותיה פסול וכל אות שאין התינוק שאינו לא חכם ולא סכל יכול לקרותה פסול לפיכך צריך להזהר בצורת האותיות שלא תדמה היו"ד לוא"ו ולא וא"ו ליו"ד ולא כ"ף לבי"ת ולא בי"ת לכ"ף ולא דל"ת לרי"ש ולא רי"ש לדל"ת וכן כל כיוצא בזה עד שירוץ כל הקורא בהן.
19 Phylacteries and Mezuzoth may only be written in square Hebrew script. Permission was also given to write scrolls of the Law in Greek characters but not in those of any other foreign tongue. The ancient Greek script has gone out of use, been corrupted and become obsolete. Hence, at the present day, all three religious articles,—Scroll of the Law, Tephillin and Mezuzah,—are only written in the square Hebrew script. Care must be taken in writing that no letter shall adhere to any other letter; for any letter which is not completely surrounded on all four sides by a blank space of parchment has been improperly written. Any letter that cannot be read by a child of ordinary intelligence—not particularly bright or dull—is improperly written. Thus a Yod must not be like a Vav nor a Vav like a Yod, nor a Koph like a Beth, nor a Beth like a Koph, nor a Daleth like a Resh, nor a Resh like a Daleth, etc., so that the reader may be able to read fluently.
כ עור שהיה נקוב לא יכתוב על גבי הנקב וכל נקב שהדיו עוברת עליו אינו נקב ומותר לכתוב עליו לפיכך מותר לכתוב על גבי עור העוף שנתעבד ניקב העור אחר שנכתב אם ניקב בתוך האות כגון תוך ה"א או תוך מ"ם וכן בשאר אותיות כשר ניקב בירך של אות עד שנפסקה אם נשתייר ממנה מלא אות קטנה כשר והוא שלא תדמה לאות אחרת ואם לא נשתייר ממנה מלא אות קטנה פסולה.
20 If the parchment was perforated, the scribe must not write on the perforation. A perforation over which the ink passes is not regarded as a perforation, and it is permitted to write across it. Hence, it is permitted to write on the skin of a bird that has been tanned. Should the parchment have become perforated, after it has been written on, if the perforation is in the interior of a letter, as, for example, in a Hé or Mem, etc., it is regarded as properly written. Should one of the sides of a letter have been perforated, so that the letter is divided—then the rule is that if there is left of the part that is unperforated as much as would form a small letter, it is regarded as properly written, provided that it does not resemble a different letter. If the part that is left unperforated is not as much as would form a small letter, it is not regarded as properly written.
Next Chapter