Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing Chapter 9

Chapter 9

א סֵדֶר תְּפִלּוֹת הַצִּבּוּר כָּךְ הוּא. בַּשַּׁחַר כָּל הָעָם יוֹשְׁבִים וּשְׁלִיחַ צִבּוּר יוֹרֵד לִפְנֵי הַתֵּבָה וְעוֹמֵד בְּאֶמְצַע הָעָם וּמַתְחִיל וְאוֹמֵר קַדִּישׁ וְכָל הָעָם עוֹנִים אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא בְּכָל כֹּחָן. וְעוֹנִין אָמֵן בְּסוֹף קַדִּישׁ. וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר בָּרְכוּ אֶת ה׳‎ הַמְבֹרָךְ וְהֵם עוֹנִים בָּרוּךְ ה׳‎ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד. וּמַתְחִיל וּפוֹרֵס עַל שְׁמַע בְּקוֹל רָם וְהֵם עוֹנִים אָמֵן אַחַר כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה. וְהַיּוֹדֵעַ לְבָרֵךְ וְלִקְרוֹת עִמּוֹ קוֹרֵא עַד שֶׁמְּבָרֵךְ גָּאַל יִשְׂרָאֵל:

1 The order of congregational services is as follows: At the morning services, the congregants are seated. The reader proceeds to the reading desk, begins with the recital of the Kaddish. All the people respond aloud as follows: "Amen; may His great Name be blessed for ever and to all eternity", and at the close of the Kaddish they again respond, "Amen". Then he says, "Bless ye the Lord who is blessed"; they respond, "Blessed be the Lord who is blessed for ever and ever". He then starts to recite the Shema with the blessings preceding and following it. They respond, "Amen" at the close of each blessing. Any one, who is able, recites the blessings and reads the Shema at the same time as the reader till he has concluded the blessing after the Shema, which ends with the words, "Who redeemed Israel".

ב וְהַכּל עוֹמְדִין מִיָּד וּמִתְפַּלְּלִים בְּלַחַשׁ. וּמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהִתְפַּלֵּל עוֹמֵד וְשׁוֹתֵק עַד שֶׁיִּתְפַּלֵּל שְׁלִיחַ צִבּוּר בְּלַחַשׁ עִם שְׁאָר הָעָם. וְכָל מִי שֶׁיִּגְמֹר תְּפִלָּתוֹ עִם הַצִּבּוּר יַפְסִיעַ שָׁלֹשׁ פְּסִיעוֹת לַאֲחוֹרָיו וְיַעֲמֹד בַּמָּקוֹם שֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו בְּעֵת שֶׁיַּפְסִיעַ:

2 All the worshipers immediately rise and recite the Amidah in a low tone. Whoever does not know the prayer stands silent while the reader and the congregation are praying inaudibly. As soon as a congregant has concluded the Amidah, he steps back three paces and remains standing there.

ג וְאַחַר שֶׁיַּפְסִיעַ שְׁלִיחַ צִבּוּר שָׁלֹשׁ פְּסִיעוֹת לַאֲחוֹרָיו וְיַעֲמֹד מַתְחִיל וּמִתְפַּלֵּל בְּקוֹל רָם מִתְּחִלַּת הַבְּרָכוֹת לְהוֹצִיא אֶת מִי שֶׁלֹּא הִתְפַּלֵּל. וְהַכּל עוֹמְדִים וְשׁוֹמְעִים וְעוֹנִין אָמֵן אַחַר כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה. בֵּין אֵלּוּ שֶׁלֹּא יָצְאוּ יְדֵי חוֹבָתָן בֵּין אֵלּוּ שֶׁכְּבָר יָצְאוּ יְדֵי חוֹבָתָן:

3 After the reader has stepped back three paces he begins to recite the Amidah aloud from the beginning of the blessings; in order that anyone who has not recited the prayer shall be regarded as having discharged his obligation. All remain standing and listen and respond "Amen" after each blessing, those who have discharged their obligation by reciting the Amidah, as well as those who have not done so.

ד וְאוֹמֵר קְדֻשָּׁה בִּבְרָכָה שְׁלִישִׁית. וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ שְׁלִיחַ צִבּוּר לִקְדֻשָּׁה יֵשׁ רְשׁוּת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד לַחֲזֹר בַּמָּקוֹם שֶׁעָמַד בּוֹ בַּתְּפִלָּה. וּכְשֶׁיַּגִּיעַ שְׁלִיחַ צִבּוּר לְמוֹדִים וְכוֹרֵעַ כָּל הָעָם שׁוֹחִין מְעַט וְלֹא יִשְׁחוּ יוֹתֵר מִדַּאי. וְאוֹמְרִים מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ ה׳‎ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי כָל בָּשָׂר יוֹצְרֵנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְחָנֵנוּ וְתֶאֱסֹף גָּלֻיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וּלְעָבְדְךָ בֶּאֱמֶת וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם עַל שֶׁאָנוּ מוֹדִים לָךְ. וְכָל הָאוֹמֵר מוֹדִים מוֹדִים מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ:

4 He recites Kedushah in the third blessing. When the reader comes to the Kedushah, every one of the congregants may return to the place where he had stood while reciting the Amidah. When the reader reaches the blessing beginning, "We thank Thee" and bends his knee, all the congregants bow slightly, not however to excess, and recite, "We give thanks unto Thee, O Lord our God and God of all flesh, our Creator, the Creator of all things in the beginning. Blessings and Thanksgivings be to Thy great and holy Name, because Thou hast kept us in life and hast preserved us. So mayest Thou continue to keep us in life and be gracious unto us. Gather our exiles to Thy holy courts, to observe Thy statutes, serve Thee in truth and do Thy will with a perfect heart, seeing that we give thanks unto Thee". Any one who reiterates, "We give thanks unto Thee; we give thanks unto Thee" is silenced.

ה וְאַחַר שֶׁיַּשְׁלִים כָּל הַתְּפִלָּה יֵשֵׁב וְיִפּל עַל פָּנָיו וְיִטֶּה מְעַט הוּא וְכָל הַצִּבּוּר וְיִתְחַנֵּן וְהוּא נוֹפֵל. וְיֵשֵׁב וְיַגְבִּיהַּ רֹאשׁוֹ הוּא וּשְׁאָר הָעָם וּמִתְחַנֵּן מְעַט בְּקוֹל רָם מְיֻשָּׁב. וְאַחַר כָּךְ יַעֲמֹד שְׁלִיחַ צִבּוּר לְבַדּוֹ וְאוֹמֵר קַדִּישׁ פַּעַם שְׁנִיָּה וְהֵם עוֹנִים כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹנִין בַּתְּחִלָּה. וְאוֹמֵר (תהילים עח לח) ״וְהוּא רַחוּם״ וְכוּ׳‎ (תהילים קמה א) ״תְּהִלָּה״ וְכוּ׳‎. הוּא עוֹמֵד וְהֵם יוֹשְׁבִים וְהֵם קוֹרְאִים עִמּוֹ. וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר (ישעיה נט כ) ״וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל״ וְכוּ׳‎ (ישעיה נט כא) ״וַאֲנִי זֹאת״ וְכוּ׳‎ (תהילים כב ד) ״וְאַתָּה קָדוֹשׁ״ (ישעיה ו ג) ״וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ״ וְגוֹמֵר הַקְּדֻשָּׁה וְהֵם עוֹנִין (ישעיה ו ג) ״קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ״ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. וְחוֹזֵר וְקוֹרֵא הַקְּדֻשָּׁה תַּרְגּוּם וְאוֹמֵר (יחזקאל ג יב) ״וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ״ וְכוּ׳‎ וְקוֹרֵא אוֹתוֹ תַּרְגּוּם וְאוֹמֵר (שמות טו יח) ״ה׳‎ יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד״ וְקוֹרְאֵהוּ תַּרְגּוּם כְּדֵי לְהָבִין הָעָם:

5 After he has completed reciting the whole Amidah, he seats himself, bows his head, inclines slightly sideways; all the congregants doing the same. In this attitude, he offers up supplications. He then sits up and raises his head, the rest of the people doing the same; and, while seated, offers supplications aloud. The reader then rises alone and recites the Kaddish a second time, the Congregation making the responses as on the first occasion. He then recites, "And He, being merciful, forgiveth iniquity, etc.," then, the Psalm of David—(Psalm 145). The reader in the meanwhile stands; the congregation remains seated and recites with him. He then recites, "And a redeemer shall come unto Zion, etc. And as for me, this is my covenant, etc. But Thou art holy, etc. And one cried unto another, Holy, etc." He completes the Kedushah. The congregants respond, "Holy, holy, holy" three times. He then reads the Kedushah in the Aramaic version. Then he recites the text, "Then a wind lifted me up, etc." He reads this also again in the Aramaic version. Then he recites, "The Lord shall reign for ever and ever." This he also repeats in Aramaic, so that the people may understand.

ו וְאֵלּוּ הַפְּסוּקִים שֶׁלִּפְנֵי הַקְּדֻשָּׁה וְשֶׁל אַחֲרֶיהָ עִם תַּרְגּוּמָן הֵם הַנִּקְרָאִין סֵדֶר קְדֻשָּׁה. וְאַחַר כָּךְ מִתְחַנֵּן בְּדִבְרֵי תַּחֲנוּנִים וּבִפְסוּקֵי רַחֲמִים וְאוֹמֵר קַדִּישׁ וְכָל הָעָם עוֹנִין כְּדַרְכָּן וְנִפְטָרִין:

6 These verses before and after the Kedushah together with their Aramaic versions are styled "The order of Sanctification". The reader then prays in supplicatory terms, reads verses of a supplicatory tenor, and recites Kaddish to which the people make the customary responses, and then they depart.

ז מִי שֶׁאָמַר בְּתַחֲנוּנִים מִי שֶׁרִחֵם עַל קַן צִפּוֹר שֶׁלֹּא לִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים אוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁחֹט אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ בְּיוֹם אֶחָד יְרַחֵם עָלֵינוּ וְכַיּוֹצֵא בְּעִנְיָן זֶה מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ. מִפְּנֵי שֶׁמִּצְוֹת אֵלּוּ גְּזֵרַת הַכָּתוּב הֵן וְאֵינָן רַחֲמִים. שֶׁאִלּוּ הָיוּ מִפְּנֵי רַחֲמִים לֹא הָיָה מַתִּיר לָנוּ שְׁחִיטָה כָּל עִקָּר. וְכֵן לֹא יַרְבֶּה בְּכִנּוּיִים שֶׁל שֵׁם וְיֹאמַר (דברים י יז) ״הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא״ וְהֶחָזָק וְהָאַמִּיץ וְהָעִזּוּז. שֶׁאֵין כֹּחַ בָּאָדָם לְהַגִּיעַ בְּסוֹף שְׁבָחָיו. אֶלָּא אוֹמֵר מַה שֶּׁאָמַר משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם:

7 Whoever says in his supplications, "He that dealt mercifully with a nest of birds, forbidding the taking of the mother-bird together with the nestlings (Deuteronomy 22:6-7) and the slaughtering of a beast and its young in one day (Leviticus 22:28)—may He have mercy upon us", or offers petitions of a similar character is silenced; for these precepts are divine decrees set forth in Scripture and have not been ordained in a spirit of compassion. Were this the motive, the slaughtering of all animals would have been prohibited. It is also forbidden to multiply epithets and say: "O God, Great, Mighty, Awe-inspiring, Powerful, Puissant", since it is beyond human power to exhaust the praises of God. One should therefore limit himself to the attributes used by Moses, our teacher, Peace be upon him.

ח בְּמִנְחָה אוֹמֵר שְׁלִיחַ צִבּוּר (תהילים פד ה) ״אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵּיתֶךָ״ וְכוּ׳‎ (תהילים קמה א) ״תְּהִלָּה לְדָוִד״ וְכוּ׳‎ קוֹרֵא הוּא וְהָעָם מְיֻשָּׁב וְעוֹמֵד שְׁלִיחַ צִבּוּר וְאוֹמֵר קַדִּישׁ וְהֵם עוֹמְדִים אַחֲרָיו וְעוֹנִין כְּדַרְכָּן וּמִתְפַּלְּלִין כֻּלָּם בְּלַחַשׁ. וְאַחַר כָּךְ חוֹזֵר שְׁלִיחַ צִבּוּר וּמִתְפַּלֵּל בְּקוֹל רָם כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה בְּשַׁחֲרִית עַד שֶׁיַּשְׁלִים כָּל הַתְּפִלָּה. וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם וּמִתְחַנֵּן וּמַגְבִּיהַּ רֹאשׁוֹ הוּא וְהֵם. וּמִתְחַנֵּן מְעַט מְיֻשָּׁב כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה בְּשַׁחֲרִית וְעוֹמֵד וְאוֹמֵר קַדִּישׁ וְכָל הָעָם עוֹנִין כְּדַרְכָּן וְנִפְטָרִין לְמַעֲשֵׂיהֶם:

8 In the afternoon service, the Reader begins reading: "And He, being merciful, forgiveth iniquity and destroyeth not; yea, many times He averteth His anger and awakeneth His wrath not at all" (Psalm 38, verse 38), and "Happy are they that dwell in Thy house etc. A Psalm of David etc." (Psalm 145). While reading this psalm, both he and the congregation are seated. The reader rises and says Kaddish. The congregants rise after him and make the customary responses. They all recite the Amidah inaudibly. The reader repeats the Amidah aloud, as in the morning service, till he has concluded the whole of it. All then bow their heads, offering supplications; raise their heads and continue their supplications remaining seated, as in the morning service. The reader then rises and recites Kaddish. The people make the customary responses. Then they depart to their affairs.

ט בָּעֶרֶב כָּל הָעָם יוֹשְׁבִין וְהוּא עוֹמֵד וְאוֹמֵר (תהילים עח לח) ״וְהוּא רַחוּם״ כוּ׳‎ בָּרְכוּ אֶת ה׳‎ הַמְבֹרָךְ וְכוּ׳‎ וְהֵם עוֹנִין בָּרוּךְ ה׳‎ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד. וּמַתְחִיל לִפְרֹס עַל שְׁמַע וְאוֹמֵר קַדִּישׁ וְאַחַר כָּךְ הַכּל עוֹמְדִים וּמִתְפַּלְּלִין בְּלַחַשׁ. וּכְשֶׁמַּשְׁלִימִין אוֹמֵר קַדִּישׁ וְהֵם נִפְטָרִין. וְאֵינוֹ חוֹזֵר לְהִתְפַּלֵּל בְּקוֹל רָם עַרְבִית לְפִי שֶׁאֵין תְּפִלַּת עַרְבִית חוֹבָה לְפִיכָךְ לֹא יְבָרֵךְ בְּרָכוֹת לְבַטָּלָה שֶׁאֵין כָּאן אָדָם שֶׁנִּתְחַיֵּב בָּהֶם כְּדֵי לְהוֹצִיאוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ:

9 In the evening service, all the congregants are seated. The reader rises and recites, "And He, being merciful etc.", "Bless ye the Lord, who is to be blessed". They respond, "Blessed is the Lord who is to be blessed for ever and ever". He then begins to read the Shema with its accompanying blessings and says Kaddish, after which all rise and silently repeat the Amidah. When they have concluded, the reader says Kaddish. The congregation then departs. The reader does not, in the Evening Service, repeat the Amidah aloud, because that Service is not obligatory. He accordingly abstains from a recital of blessings that would be nugatory, since there is no one under an obligation to recite them, or would require the reader to discharge the duty for him.

י בְּלֵילֵי שַׁבָּתוֹת חוֹזֵר שַׁ״ץ אַחַר שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּלַחַשׁ עִם הַצִּבּוּר וּמִתְפַּלֵּל בְּקוֹל רָם. אֲבָל אֵינוֹ מִתְפַּלֵּל שֶׁבַע אֶלָּא בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שֶׁבַע. וְכֵן הוּא אוֹמֵר בָּרוּךְ אַתָּה ה׳‎ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא אֵל עֶלְיוֹן קוֹנֶה בְּרַחֲמָיו שָׁמַיִם וָאָרֶץ. מָגֵן אָבוֹת בִּדְבָרוֹ מְחַיֵּה מֵתִים בְּמַאֲמָרוֹ הָאֵל הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ הַמֵּנִיחַ לְעַמּוֹ בְּשַׁבַּת קָדְשׁוֹ כִּי בָם רָצָה לְהָנִיחַ לָהֶם לְפָנָיו נַעֲבֹד בְּיִרְאָה וָפַחַד וְנוֹדֶה לִשְׁמוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מֵעֵין הַבְּרָכוֹת אֵל הַהוֹדָאוֹת אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וּמְבָרֵךְ הַשְּׁבִיעִי וּמֵנִיחַ בִּקְדֻשָּׁה לְעַם מְדֻשְּׁנֵי עֹנֶג זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ רְצֵה נָא בִּמְנוּחָתֵנוּ וְכוּ׳‎ בָּרוּךְ אַתָּה ה׳‎ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת. וְאוֹמֵר קַדִּישׁ וְנִפְטָרִין כָּל הָעָם:

10 On the Eves of the Sabbaths, the Reader, after saying the Amidah silently with the Congregation, repeats it aloud. He does not however recite the Seven Blessings, but one blessing only, which summarizes the seven. The following is what he says: "Blessed art Thou, O Lord our God and God of our fathers, God of Abraham, God of Isaac, and God of Jacob, the great, mighty and revered God, the most high God, Possessor of Heaven and Earth. He with His word was a shield to our forefathers, and by His bidding, will quicken the dead; the holy God, like unto whom there is none; Who giveth rest to His people on His holy Sabbath day, because He took pleasure in them to grant them rest. Him we will serve in fear and with awe, and daily and constantly we will give thanks unto His name in the fitting form of blessings. He is the God to whom thanksgivings are due, the Lord of peace, Who halloweth the Sabbath and blesseth the Seventh Day, and in holiness giveth rest unto a people sated with delights, in remembrance of the Creation. Our God and God of our fathers, accept our rest etc. Blessed art Thou, O Lord, who hallowest the Sabbath." He then says Kaddish, after which all the people depart.

יא וְלָמָּה תִּקְּנוּ חֲכָמִים זֶה. מִפְּנֵי שֶׁרֹב הָעָם בָּאִין לְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית בְּלֵילֵי שַׁבָּתוֹת וְיִהְיֶה שָׁם מִי שֶׁנִּתְאַחֵר לָבוֹא וְלֹא הִשְׁלִים תְּפִלָּתוֹ וְיִשָּׁאֵר לְבַדּוֹ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְיָבוֹא לִידֵי סַכָּנָה. לְפִיכָךְ חוֹזֵר שְׁלִיחַ צִבּוּר וּמִתְפַּלֵּל כְּדֵי שֶׁיִּתְעַכְּבוּ כָּל הָעָם עַד שֶׁיַּשְׁלִים הַמִּתְאַחֵר וְיֵצֵא עִמָּהֶם:

11 The reason why the Sages instituted this particular repetition is because the majority of the people come on the Eves of Sabbaths to join in public worship, and there may be one present who came late and has not completed his prayer. He might be left alone in the synagogue and incur danger. The Reader therefore repeats a summary of the Amidah, so that all the congregation shall stay till the late comer shall have concluded and be able to leave with them.

יב לְפִיכָךְ יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת אוֹ יוֹם הַכִּפּוּרִים אוֹ רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֵין שְׁלִיחַ צִבּוּר הַיּוֹרֵד עַרְבִית לִפְנֵי הַתֵּבָה מַזְכִּיר עִנְיַן הַיּוֹם בִּבְרָכָה זוֹ אֲבָל חוֹתֵם בָּהּ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת בִּלְבַד לְפִי שֶׁלֹּא נִתְחַיֵּב הַיּוֹם בִּבְרָכָה זוֹ:

12 Hence, when a feast, the Day of Atonement or the First of the Month falls on a Sabbath, the reader who officiates does not include in this blessing any reference to the special day, but ends with the formula, "Who hallowest the Sabbath," the reason being that the special day imposes no obligation to say this blessing.

יג בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים כְּשֶׁגּוֹמֵר שְׁלִיחַ צִבּוּר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית בְּקוֹל רָם אוֹמֵר קַדִּישׁ וְאַחַר כָּךְ (תהילים קמה א) ״תְּהִלָּה לְדָוִד״ וְכוּ׳‎ וְאוֹמֵר קַדִּישׁ. וּמִתְפַּלְּלִין מוּסָף בְּלַחַשׁ וְאַחַר כָּךְ מִתְפַּלֵּל מוּסָף בְּקוֹל רָם כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה בְּשַׁחֲרִית. וְאוֹמֵר קַדִּישׁ אַחַר תְּפִלַּת מוּסָף וְהָעָם נִפְטָרִין. וְאֵין אוֹמְרִין קְדֻשָּׁה וְתַחֲנוּנִים אַחַר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית כִּשְׁאָר הַיָּמִים אֶלָּא אוֹמֵר אוֹתָהּ קֹדֶם תְּפִלַּת הַמִּנְחָה. כֵּיצַד. קוֹרֵא תְּהִלָּה לְדָוִד וְאוֹמֵר סֵדֶר הַיּוֹם וְדִבְרֵי תַּחֲנוּנִים וְאוֹמֵר קַדִּישׁ וּמִתְפַּלְּלִין מִנְחָה וְחוֹזֵר וּמַשְׁמִיעַ תְּפִלַּת מִנְחָה בְּקוֹל רָם וְאוֹמֵר קַדִּישׁ:

13 On sabbaths and festivals, after the Reader has completed the repetition of the morning Amidah, he says Kaddish, reads the 145th Psalm and again says Kaddish, after which the Congregation reads the additional service softly which he then recites aloud, as he did the [Amidah in the] morning service. He then says Kaddish after the additional service; and the people depart. Neither the "Order of Sanctification" nor propitiatory prayers are then recited. They are recited before the afternoon service. Kaddish is then said. The Amidah for the afternoon is read by the Congregation and repeated aloud by the Reader who then says Kaddish.

יד בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּבְחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד אוֹמֵר סֵדֶר קְדֻשָּׁה קֹדֶם תְּפִלַּת מוּסָף. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת אוֹמֵר סֵדֶר הַיּוֹם גַּם אַחַר תְּפִלַּת הָעֶרֶב וְאוֹמְרִים קַדִּישׁ וְאַחַר כָּךְ מַבְדִּיל:

14 On the First Day of each month, and on the Intermediate Days of the Festivals, the "Order of Sanctification" is recited before the additional service. On the termination of the Sabbath, the Order of the Day (= Order of Sanctification) is recited after the evening service. Kaddish is then said and Habdalah (the group of blessings for the distinction between the holy [day] and the secular [days] is recited at the termination of Sabbaths and Festivals).

Previous Chapter Next Chapter