Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing Chapter 15

Chapter 15

א שִׁשָּׁה דְּבָרִים מוֹנְעִין נְשִׂיאַת כַּפַּיִם. הַלָּשׁוֹן. וְהַמּוּמִין. וִהָעֲבֵרָה. וְהַשָּׁנִים. וְהַיַּיִן. וְטֻמְאַת הַיָּדַיִם. הַלָּשׁוֹן כֵּיצַד. הָעִלְּגִים שֶׁאֵין מוֹצִיאִין אֶת הָאוֹתִיּוֹת כְּתִקּוּנָן כְּגוֹן שֶׁקּוֹרִין לַאֲלֵפִי״ן עַיְנִי״ן וּלְעַיְנִי״ן אֲלֵפִי״ן אוֹ לְשִׁבּלֶת סִבּלֶת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן אֵין נוֹשְׂאִין אֶת כַּפֵּיהֶן. וְכֵן כְּבֵדֵי פֶּה וּכְבֵדֵי לָשׁוֹן שֶׁאֵין דִּבְרֵיהֶם נִכָּרִים לַכּל אֵין נוֹשְׂאִין אֶת כַּפֵּיהֶן:

1 Six things prevent the performance of the rite of the Priestly Benediction: Defective speech; Physical blemishes; Transgressions; Wine; Age; Uncleanliness of the hands. Defective speech: Sufferers from a defect in speech, who cannot utter the letters as they should be pronounced, who, for example, read Aleph as if it were Ayin, or vice versa, or Shibboleth as if it were Sibboleth, etc., do not perform the rite of the Priestly Benediction. So too, those who are heavy of tongue and whose utterance is thick so that they are not understood by all, do not perform this rite.

ב הַמּוּמִין כֵּיצַד. כֹּהֵן שֶׁיֵּשׁ מוּמִין בְּפָנָיו אוֹ בְּיָדָיו אוֹ בְּרַגְלָיו כְּגוֹן שֶׁהָיוּ אֶצְבְּעוֹתָיו עֲקֻמּוֹת אוֹ עֲקֻּשּׁוֹת אוֹ שֶׁהָיוּ יָדָיו בּוֹהֲקָנִיּוֹת לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו לְפִי שֶׁהָעָם מִסְתַּכְּלִין בּוֹ. מִי שֶׁהָיָה רִירוֹ יוֹרֵד עַל זְקָנוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְדַבֵּר וְכֵן הַסּוּמָא בְּאַחַת מֵעֵינָיו לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו. וְאִם הָיָה דַּשׁ בְּעִירוֹ וְהַכּל הָיוּ רְגִילִים בְּזֶה הַסּוּמָא בְּאַחַת מֵעֵינָיו אוֹ בְּזֶה שֶׁרִירוֹ זָב מֻתָּר לְפִי שֶׁאֵין מִסְתַּכְּלִין בּוֹ. וְכֵן מִי שֶׁהָיוּ יָדָיו צְבוּעוֹת אִסְטִיס וּפוּאָה לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו. וְאִם רֹב אַנְשֵׁי הָעִיר מְלַאכְתָּן בְּכָךְ מֻתָּר לְפִי שֶׁאֵין מִסְתַּכְּלִין בּוֹ:

2 Physical blemishes: A priest who has blemishes on his face, hands or feet, as, for instance one whose fingers are twisted inwards or sideways, or whose hands are covered with tetters, does not perform this rite, as the people will stare at him. He who slavers, when speaking, or is blind of one eye, shall not perform this rite. If however, the person who is blind of one eye, or slavers is a well known and familiar figure in the town, he is permitted to perform the rite, as no one will stare at him. So too, a person whose hands are stained with indigo or other colouring material, shall not perform this rite. But if the majority of the residents in that town are engaged in the dyeing industry, he may do so, as they will not stare at him.

ג הָעֲבֵרָה כֵּיצַד. כֹּהֵן שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה א טו) ״יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ״ וּכְתִיב (ישעיה א טו) ״וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם״ וְגוֹ׳‎. וְכֹהֵן שֶׁעָבַד כּוֹכָבִים בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בִּשְׁגָגָה אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה אֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו לְעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב כג ט) ״אַךְ לֹא יַעֲלוּ כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת״ וְגוֹ׳‎. וּבְרָכָה כַּעֲבוֹדָה הִיא שֶׁנֶּאֱמַר (דברים י ח) ״לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ״. וְכֵן כֹּהֵן שֶׁהֵמִיר לְעַכּוּ״ם אַף עַל פִּי שֶׁחָזַר בּוֹ אֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו לְעוֹלָם. וּשְׁאָר הָעֲבֵרוֹת אֵין מוֹנְעִין:

3 Transgressions: A priest who had slain a human being, even if he has repented, must not perform this rite, for it is said, "Your hands are full of blood" (Isaiah 1:15), and it is further written, "And when ye spread forth your hands I will hide mine eyes from you" (Isaiah 1:15). A priest who had worshiped idols, whether under compulsion or in error, even if he had repented, must never perform this rite, for it is said, "Nevertheless, the priests of the high places came not up to the altar of the Lord in Jerusalem" (II Kings 23:9); and the Priestly Benediction is like the Temple service, as it is said, "To minister unto Him and to bless in His name" (Deuteronomy 10:8). So too, a priest who had become a convert to idolatry, though he returned to Judaism, never performs this rite. The commission of other transgressions is no disqualification.

ד הַשָּׁנִים כֵּיצַד. כֹּהֵן נַעַר לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו עַד שֶׁיִּתְמַלֵּא זְקָנוֹ. וְהַיַּיִן כֵּיצַד. מִי שֶׁשָּׁתָה רְבִיעִית יַיִן בְּבַת אַחַת אֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו עַד שֶׁיָּסִיר אֶת יֵינוֹ מֵעָלָיו לְפִי שֶׁהֻקְּשָׁה בְּרָכָה לַעֲבוֹדָה. שָׁתָה רְבִיעִית יַיִן בִּשְׁתֵּי פְּעָמִים אוֹ שֶׁנָּתַן לְתוֹכוֹ מְעַט מַיִם מֻתָּר. וְאִם שָׁתָה יוֹתֵר מֵרְבִיעִית אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה מָזוּג אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁתָאוֹ בְּכַמָּה פְּעָמִים לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו עַד שֶׁיָּסִיר אֶת יֵינוֹ מֵעָלָיו. וְכַמָּה הִיא רְבִיעִית אֶצְבָּעִים עַל אֶצְבָּעִים בְּרוּם אֶצְבָּעִים וַחֲצִי אֶצְבַּע וְחֹמֶשׁ אֶצְבַּע בְּגוּדָל. וְזֶה הָאֶצְבַּע שֶׁמּוֹשְׁחִין בּוֹ בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הוּא הַגּוּדָל וְהוּא הַנִּקְרָא בֹּהֶן יָד:

4 Age: A priest who is a youth does not perform this rite till his beard has grown. Wine: One who has drunk a fourth of a log of wine in one draught does not perform this rite till the effect of the wine has passed off—the Priestly Benediction being analogous to the Temple service. If, however, he drank a fourth of a log of wine in two draughts, or diluted it with a little water, he is permitted to perform the rite. If he drank more than a quarter of a log, even mixed with water, and even if he drank it in several draughts, he must not perform the rite till the effect of the wine has passed off. How much is the fourth of a log? The contents of a vessel two finger breadths long, two finger breadths wide and two and seven-tenths finger breadths high. In all measurements throughout the Torah, the finger used is the thumb, called Bohen Yad.

ה טֻמְאַת הַיָּדַיִם כֵּיצַד. כֹּהֵן שֶׁלֹּא נָטַל אֶת יָדָיו לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו אֶלָּא נוֹטֵל אֶת יָדָיו עַד הַפֶּרֶק כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּקַדְּשִׁין לַעֲבוֹדָה וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים קלד ב) ״שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ וּבָרַכוּ אֶת ה׳‎״. וְהֶחָלָל אֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו לְפִי שֶׁאֵינוֹ בְּכִהוּנוֹ:

5 Uncleanliness of the hands: A priest who has not washed his hands must not perform this rite. But he first washes his hands as far as the wrists, just as the priests did in preparation for the Temple service and then he blesses the people, as it is said, "Lift up your hands to the sanctuary", (Psalms 134:2). The profaned priest does not perform this rite because he has not the status of priesthood.

ו כֹּהֵן שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ דָּבָר מִכָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים הַמּוֹנְעִין נְשִׂיאַת כַּפַּיִם אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ חָכָם וְאֵינוֹ מְדַקְדֵּק בְּמִצְוֹת אוֹ שֶׁהָיוּ הַבְּרִיּוֹת מְרַנְּנִים אַחֲרָיו אוֹ שֶׁלֹּא הָיָה מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ בְּצֶדֶק הֲרֵי זֶה נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו וְאֵין מוֹנְעִין אוֹתוֹ לְפִי שֶׁזּוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה עַל כָּל כֹּהֵן וְכֹהֵן שֶׁרָאוּי לִנְשִׂיאַת כַּפַּיִם וְאֵין אוֹמְרִים לְאָדָם רָשָׁע הוֹסֵף רֶשַׁע וְהִמָּנַע מִן הַמִּצְוֹת:

6 A priest who is free from any of these disqualifications, even though he is not a scholar nor punctilious in the observance of religious duties, and even though people talk about him and his dealings are not marked by strict integrity, nevertheless pronounces the Priestly Benediction and should not be prevented from performing the rite; since it is a duty incumbent on every qualified priest to bless the people, and we do not say to a wicked man, "Be still more wicked and abstain from fulfilling religious duties."

ז וְאַל תִּתְמַהּ וְתֹאמַר וּמַה תּוֹעִיל בִּרְכַּת הֶדְיוֹט זֶה. שֶׁאֵין קִבּוּל הַבְּרָכָה תָּלוּי בַּכֹּהֲנִים אֶלָּא בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ו כז) ״וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרַכֶם״. הַכֹּהֲנִים עוֹשִׂים מִצְוָתָן שֶׁנִּצְטַוּוּ בָּהּ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְרַחֲמָיו מְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל כְּחֶפְצוֹ:

7 Do not wonder and say, "Of what use is the blessing of this ordinary person?" The acceptance of the Benediction does not depend upon the priest but upon the Almighty, as it is said, "So shall they put My name upon the children of Israel, and I will bless them" (Numbers 6:27). The priests fulfill their duty with which they have been charged, and the Almighty, in His mercy, blesses Israel according to His will.

ח עַם שֶׁהֵם אֲחוֹרֵי הַכֹּהֲנִים אֵינָם בִּכְלַל הַבְּרָכָה. וְהָעוֹמְדִים מִצִּדֵּיהֶן הֲרֵי הֵם בִּכְלַל הַבְּרָכָה. וְאִם הָיְתָה מְחִצָּה בֵּין הַכֹּהֲנִים וּבֵין הַמִּתְבָּרְכִים אֲפִלּוּ הִיא חוֹמָה שֶׁל בַּרְזֶל הוֹאִיל וּפְנֵיהֶם מוּל פְּנֵי הַכֹּהֲנִים הֲרֵי הֵם בִּכְלַל הַבְּרָכָה:

8 The people in the rear of the priests are not included in the blessing. Those, however, who stand at their side are included. If there was a partition—even if it were an iron wall—between the priests and those that were being blessed, since their faces are turned toward those of the priests, they are included in the blessing.

ט נְשִׂיאַת כַּפַּיִם בַּעֲשָׂרָה וְכֹהֲנִים מִן הַמִּנְיָן. בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁכֻּלָּן כֹּהֲנִים כֻּלָּם נוֹשְׂאִים אֶת כַּפֵּיהֶם. וּלְמִי הֵם מְבָרְכִים לְאַחֵיהֶם שֶׁבַּצָּפוֹן וְלַאֲחֵיהֶם שֶׁבַּדָּרוֹם. וּמִי עוֹנֶה אַחֲרֵיהֶם אָמֵן הַנָּשִׁים וְהַטַּף. וְאִם נִשְׁאֲרוּ שָׁם עֲשָׂרָה כֹּהֲנִים יוֹתֵר עַל אֵלּוּ שֶׁעָלוּ לַדּוּכָן הָעֲשָׂרָה עוֹנִין אָמֵן וְהַשְּׁאָר מְבָרְכִין:

9 The Benediction by the priests requires the presence of ten [male adult] Israelites, the priests being counted in the quorum. If the Congregation present in the synagogue consists wholly of priests, all of them perform the rite of pronouncing the Benediction. Whom are they blessing? Their brethren in the north and their brethren in the south. Who responds Amen to their blessings? The women and children. If, in addition to those who have gone up to the platform, there are ten priests present, these ten respond Amen, and the rest pronounce the Benediction.

י צִבּוּר שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶן כֹּהֵן אֶלָּא שְׁלִיחַ צִבּוּר לְבַדּוֹ לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו. וְאִם הָיְתָה הַבְטָחָתוֹ שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו וְחוֹזֵר לִתְפִלָּתוֹ רַשַּׁאי. וְאִם אֵין לָהֶם כֹּהֵן כְּלָל כְּשֶׁיַּגִּיעַ שְׁלִיחַ צִבּוּר לְשִׂים שָׁלוֹם אוֹמֵר אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ בָּרְכֵנוּ בַּבְּרָכָה הַמְשֻׁלֶּשֶׁת בַּתּוֹרָה הַכְּתוּבָה עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדְּךָ הָאֲמוּרָה מִפִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו כֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶׁךָ כָּאָמוּר (במדבר ו כד) ״יְבָרֶכְךָ ה׳‎ וְיִשְׁמְרֶךָ״ (במדבר ו כה) ״יָאֵר ה׳‎ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ״ (במדבר ו כו) ״יִשָּׂא ה׳‎ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם״ (במדבר ו כז) ״וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרַכֶם״. וְאֵין הָעָם עוֹנִין אָמֵן. וּמַתְחִיל וְאוֹמֵר שִׂים שָׁלוֹם:

10 In a congrgation where there is no other priest but the Reader, he does not perform the rite of the Priestly Benediction. But he may perform it if he is confident that after doing so, he will return to the reading of the service. In a congregation where there is no priest, the Reader, when he comes to the last paragraph, beginning, "Grant peace" first recites the following: "Our God and God of our fathers, bless us with the threefold blessing of Thy Law, written by the hand of Moses, Thy servant, which was spoken by the mouth of Aaron and his sons, the priests, Thy holy people, as it is said, 'The Lord bless thee and keep thee: The Lord make His face to shine upon thee and be gracious unto thee: the Lord turn His face unto thee and give thee peace. So shall they put my name upon the children of Israel and I will bless them' ". The people do not respond Amen. He then begins the paragraph, "Grant peace etc."

יא כֹּהֵן שֶׁנָּשָׂא אֶת כַּפָּיו בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְהָלַךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת אַחֵר וּמָצָא צִבּוּר שֶׁמִּתְפַּלְּלִין וְלֹא הִגִּיעוּ לְבִרְכַּת כֹּהֲנִים נוֹשֵׂא יָדָיו לָהֶן וּמְבָרְכָן. וַאֲפִלּוּ כַּמָּה פְּעָמִים בְּיוֹם. כֹּהֵן שֶׁלֹּא עָקַר רַגְלָיו מִמְּקוֹמוֹ לַעֲלוֹת לַדּוּכָן בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר שְׁלִיחַ צִבּוּר רְצֵה שׁוּב אֵינוֹ עוֹלֶה בְּאוֹתָהּ תְּפִלָּה. אֲבָל אִם עָקַר רַגְלָיו לַעֲלוֹת אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לַדּוּכָן אֶלָּא אַחַר עֲבוֹדָה הֲרֵי זֶה עוֹלֶה וּמְבָרֵךְ:

11 A priest who, after performing the rite in one synagogue, went to another synagogue and found that the congregation was at prayers, but had not yet reached the Priestly Benediction, repeats the rite. And he may do so several times in the day. A priest who had not moved from his place to go up to the platform while the reader was reciting the paragraph beginning, "Be pleased with the service of Thy people etc.", may not go up during that service. But if he had moved to go up to the platform, even though he had not reached it till this paragraph was concluded, he goes up and blesses the people.

יב כָּל כֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה לַדּוּכָן אַף עַל פִּי שֶׁבִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה אַחַת הֲרֵי זֶה כְּעוֹבֵר עַל שָׁלֹשׁ עֲשֵׂה שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ו כג) ״כֹּה תְבָרַכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ (במדבר ו כג) ״אָמוֹר לָהֶם״ (במדבר ו כז) ״וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי״. וְכָל כֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ מְבָרֵךְ אֵינוֹ מִתְבָּרֵךְ וְכָל כֹּהֵן הַמְבָרֵךְ מִתְבָּרֵךְ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יב ג) ״וַאֲבָרַכָה מְבָרְכֶיךָ״: סְלִיקוּ הִלְכוֹת תְּפִלָה בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא

12 The priest who does not go up to the platform to bless the people, although he has neglected to fulfill one affirmative precept, is accounted as having transgressed three affirmative precepts, for it is said, "On this wise ye shall bless the children of Israel"; "Ye shall say unto them"; "So shall they put my name" (Numbers 6:22-27). Any priest who does not bless the people is not blessed. Every priest who blesses them is blessed, for it is said, "I will bless them that bless thee" (Genesis 12:3). Blessed be the All-Merciful who hath helped us.

Previous Chapter