Mishneh Torah, Positive Mitzvot Chapter 1

Chapter 1

א מִצְוָה רִאשׁוֹנָה מִמִּצְווֹת עֲשֵׂה, לֵידַע שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֱלוֹהַּ, שֶׁנֶּאֱמָר: "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ" (שמות כ ב, דברים ה ו).
1 To know that the Lord God exists. Ex. 20.2.
ב לְיַחֲדוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר: "ה' אֱלֹהֵינוּ, ה' אֶחָד" (דברים ו, ד).
2 To acknowledge His unity. Deut. 6.3.
ג לְאָהֳבוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר: "וְאָהַבְתָּ, אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים ו ה, יא א).
3 To love Him. Deut. 6.4.
ד לְיִרְאָה מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמָר: "אֶת-ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא" (דברים ו יג, י כ).
4 To fear Him. Deut. 6.13.
ה לְהִתְפַּלַּל לוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר: "וַעֲבַדְתֶּם, אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם" (שמות כג, כה) – עֲבוֹדָה זוֹ תְּפִלָּה.
5 To pray to Him. Ex.23.25.
ו לְדָבְקָה בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר: "וּבוֹ תִדְבָּק" (דברים י כ).
6 To cleave to Him. Deut. 10.20.
ז לְהִשָּׁבַע בִּשְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר: "וּבִשְׁמוֹ, תִּשָּׁבֵעַ" (דברים ו יג, י כ).
7 To swear by His name. Deut. 6.13; Deut. 10.20.
ח לְהִדַּמּוֹת בִּדְרָכָיו הַטּוֹבִים וְהַיְּשָׁרִים, שֶׁנֶּאֱמָר: "וְהָלַכְתָּ, בִּדְרָכָיו" (דברים כח, ט).
8 To resemble Him in His ways. Deut. 28.9.
ט לְקַדַּשׁ שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר: "וְנִקְדַּשְׁתִּי, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ויקרא כב, לב).
9 To sanctify His name. Lev. 22.32.
י לִקְרוֹת קִרְיַת שְׁמַע פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמָר: "וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ" (דברים ו, ז).
10 To read the Shema' each morning and evening. Deut. 6.7.
יא לִלְמֹד תּוֹרָה וּלְלַמְּדָהּ, שֶׁנֶּאֱמָר: "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ" (דברים ו, ז).
11 To study and to teach others the Torah. Deut. 6.7.
יב לִקְשֹׁר תְּפִלִּין בָּרֹאשׁ, שֶׁנֶּאֱמָר: "וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ" (דברים ו, ח).
12 To bind the phylactery on the forehead. Deut. 6.8.
יג לִקְשֹׁר תְּפִלִּין בַּיָּד, שֶׁנֶּאֱמָר: "וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ" (דברים ו, ח).
13 To bind the phylactery on the arm. Deut. 6.8.
יד לַעֲשׂוֹת צִיצִית, שֶׁנֶּאֱמָר: "וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת" (במדבר טו, לח).
14 To make fringes (Zizit). Num. 15.38.
טו לִקְבֹּעַ מְזוּזָה, שֶׁנֶּאֱמָר: "וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ" (דברים ו ט; יא, כ).
15 To fix a Mezuzah on the door-posts. Deut. 6.9.
טז לְהַקְהִיל אֶת הָעָם לִשְׁמֹעַ תּוֹרָה בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, שֶׁנֶּאֱמָר: "הַקְהֵל אֶת הָעָם..." (דברים לא, יב).
16 To assemble the people to hear the Law every seventh year. Deut. 31.12.
יז לִכְתֹּב כָּל אִישׁ סֵפֶר תּוֹרָה לְעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר: "כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת" (דברים לא, יט).
17 To write a copy of the Torah for oneself. Deut. 31.19.
יח לִכְתֹּב הַמֶּלֶךְ סֵפֶר תּוֹרָה לְעַצְמוֹ, יָתֵר עַל הָאֶחָד שֶׁלְּכָל אָדָם, עַד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שְׁתֵּי תּוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמָר: "וְכָתַב לוֹ אֵת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת" (דברים יז, יח).
18 That the king write a special copy of the Torah for himself. Deut. 17.18.
יט לְבָרַךְ אַחַר הַמָּזוֹן, שֶׁנֶּאֱמָר: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ" (דברים ח, י).
19 To bless God after eating. Deut. 8.10.
כ לִבְנוֹת בֵּית הַבְּחִירָה, שֶׁנֶּאֱמָר: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ" (שמות כה, ח).
20 To build a Temple. Ex. 25.8.
כא לְיִרְאָה מִבַּיִת זֶה, שֶׁנֶּאֱמָר: "וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ" (ויקרא יט ל; כו, ב).
21 To reverence the Sanctuary. Lev. 19.30.
כב לִשְׁמֹר בַּיִת זֶה תָּמִיד, שֶׁנֶּאֱמָר: "וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת" (במדבר יח, ב).
22 To watch the Sanctuary perpetually. Num. 18.2.
כג לִהְיוֹת הַלֵּוִי עוֹבֵד בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמָר: "וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא" (במדבר יח, כג).
23 That Levites shall serve in the Sanctuary. Num. 18.23
כד לְקַדֵּשׁ הַכּוֹהֵן יָדָיו וְרַגְלָיו בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה, שֶׁנֶּאֱמָר: "וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו..." (שמות ל, יט).
24 That at services the priests wash their hands and feet. Ex. 27.21.
כה לַעֲרֹךְ נֵרוֹת בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמָר: "יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו" (שמות כז, כא).
25 That the priests kindle the lights in the Sanctuary. Ex. 30.19.
כו לְבָרַךְ הַכּוֹהֲנִים אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמָר: "כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר ו, כג).
26 That the priests bless Israel. Num. 6.23.
כז לְהַסְדִּיר לֶחֶם וּלְבוֹנָה לִפְנֵי ה' בְּכָל שַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמָר: "וְנָתַתָּ עַל הַשֻׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים" (שמות כה, ל).
27 To set show bread and incense before the Lord on Sabbath. Ex. 25.30.
כח לְהַקְטִיר קְטֹרֶת פַּעֲמַיִם בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמָר: "וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים" (שמות ל, ז).
28 To burn incense twice each day. Ex. 30.7.
כט לַעֲרֹךְ אֵשׁ בְּמִזְבַּח הָעוֹלָה תָּמִיד, שֶׁנֶּאֱמָר: "אֵשׁ תמיד תוקד על המזבח" (ויקרא ו, ו).
29 To keep fire continually upon the altar. Lev. 6.6.
ל לְהָרִים הַדֶּשֶׁן מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ בְּכָל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמָר: "וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן" (ויקרא ו, ג).
30 To remove daily the ashes from the altar. Lev. 6.10.
לא לשלח טמאים ממחנה שכינה שהוא המקדש, שנאמר: "וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכֹל טָמֵא לָנֶפֶשׁ" (במדבר ה, ב).
31 To put the impure persons out of the holy place. Num. 5.2.
לב לחלוק כבוד לזרעו של אהרן, ולהקדימו לכל דבר שבקדושה, שנאמר: "וְקִדַּשְׁתּוֹ" (ויקרא כא, ח).
32 That the Aaronites have the place of honor. Lev. 21.8.
לג להיות הכהנים לובשים לעבודה בגדי כהונה, שנאמר: "וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ..." (שמות כח, ב).
33 To clothe the Aaronites with priestly garments. Ex. 28.2.
לד לשאת הארון על הכתף כשנושאין אותו, שנאמר: "בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ" (במדבר ז, ט).
34 That the sons of Kehath carry the Ark upon their shoulders. Num. 7.9.
לה למשוח כהנים גדולים ומלכים בשמן המשחה, שנאמר: "שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה" (שמות ל, לא).
35 To anoint high-priests and kings with oil. Ex.30.31.
לו להיות הכהנים עובדין במקדש משמרות משמרות, ובמועדים עובדין כאחד, שנאמר: "וְכִי יָבוֹא הַלֵּוִי..." (דברים יח, ו) "לְבַד מִמְכָּרָיו עַל הָאָבוֹת" (שם, ח).
36 That the priests officiate by turns, save during holidays, when they officiate together. Deut. 18.6–9.
לז להיות הכהנים מיטמאין לקרוביהם, ומתאבלין עליהן כשאר ישראל שהן מצווין להתאבל, שנאמר: "לָהּ יִטַּמָּא" (ויקרא כא, ג).
37 That the priests mourn and contaminate themselves for the dead of amongst their near relatives. Lev. 21.3.
לח להיות כהן גדול נושא בתולה, שנאמר: "וְהוּא אִשָּׁה בִּבְתוּלֶיהָ יִקָּח" (ויקרא כא, יג).
38 That the high-priest take a virgin to wife. Lev. 21.13.
לט להקריב תמידין בכל יום, שנאמר: "שְׁנַיִם לַיּוֹם עוֹלָה תָמִיד" (במדבר כח, ג).
39 To offer sacrifices (Tamidin) twice daily. Num. 28. 3.
מ להקריב כהן גדול מנחה בכל יום, שנאמר: "זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו" (ויקרא ו, יג).
40 That the high-priest offer an oblation daily. Lev. 6. 13.
מא להוסיף קרבן אחר בכל שבת, שנאמר: "וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְּבָשִׂים" (במדבר כח, ט).
41 To offer an additional oblation every Sabbath. Num. 28.9.
מב להוסיף קרבן בכל ראש חודש וחודש, שנאמר: "וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ..." (במדבר כח, יא).
42 To offer an additional oblation on every new moon. Num. 28.11.
מג להוסיף קרבן בחג הפסח, שנאמר: "שִׁבְעַת יָמִים תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַה׳" (ויקרא כג, לו).
43 To offer an additional oblation on the Feast of Passover. Lev. 23.36.
מד להקריב מנחת העומר ממחרת יום ראשון של פסח עם כבש אחד, שנאמר: "וַהֲבֵאתֶם אֵת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן" (ויקרא כג, י).
44 To offer a sheaf of the first barley (Omer) on the second day of Passover. Lev. 23.10.
מה להוסיף קרבן ביום עצרת, שנאמר: "וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים..." (במדבר כח, כו) "וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה לְרֵיחַ..." (במדבר כח, כז).
45 To offer an additional oblation on the Feast of Shebu'ot. Num. 28.26.
מו להביא שתי הלחם עם הקרבנות הקרבים בגלל הלחם ביום עצרת, שנאמר: "מִמּוֹשְׁבוֹתֵיכֶם תָּבִיאוּ לֶחֶם תְּנוּפָה" (ויקרא כג, יז) "וְהִקְרַבְתֶּם עַל הַלֶּחֶם" (שם, יח).
46 To offer two loaves of bread, together with the oblations which were offered concerning the bread, on Shabu'ot. Lev. 23.17.
מז להוסיף קרבן בראש השנה, שנאמר: "וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ [...] וַעֲשִׂיתֶם..." (במדבר כט, א).
47 To add an offering on the first day of Tishri (Rosh ha-Shanah). Num. 29.1.
מח להוסיף קרבן ביום הצום, שנאמר: "וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי..." (במדבר כט, ז).
48 To add an offering on the Day of Atonement. Num. 29.7.
מט לעשות עבודת היום ביום הצום, שנאמר: "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ בְּפַר בֶּן בָּקָר" (ויקרא טז, ג), וכל העבודה הכתובה בפרשת "אחרי מות".
49 To observe the entire service on the day of Atonement. Lev. 16.3.
נ להוסיף קרבן בחג הסוכות, שנאמר: "וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ" (במדבר כט, יג).
50 To add an offering on the Feast of Tabernacles (Sukkot.) Num. 29.13.
נא להוסיף קרבן ביום שמיני עצרת, כי רגל בפני עצמו הוא, שנאמר: "בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי" (במדבר כט, לה).
51 To offer a special sacrifice on the eighth day of Sukkot (She'mini Azeret). Num. 29.35.
נב לחוג ברגלים, שנאמר: "שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי" (שמות כג, יד).
52 To observe the festivals during the three seasons of the year (Passover, She'buot, Sukkot). Ex. 23.14.
נג להיראות ברגלים, שנאמר: "שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ" (שמות כג יז; שם לג, כג; דברים טז טז.
53 That every male appear at the feasts of each of these Three Festivals. Deut. 16.16.
נד לשמוח ברגלים, שנאמר: "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ" (דברים טז, יד).
54 To rejoice at the Three Festivals. Deut. 16.14.
נה לשחוט כבש הפסח, שנאמר: "וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כָּל קְהַל " (שמות יב, ו).
55 To slaughter the Paschal Lamb. Ex. 12.6.
נו לאכול בשר הפסח צלי בלילי חמישה עשר מניסן, שנאמר: "וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר" (שמות יב, ח).
56 To eat flesh of the Paschal Lamb, roasted, on the night of the fifteenth of of Nissan. Ex. 12.8.
נז לעשות פסח שני, שנאמר: "בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר" (במדבר ט, יא).
57 To observe the Second Passover on the fourteenth day of Iyor. Num.9.2–11.
נח לאכול את בשר פסח שני על מצה ומרור, שנאמר: "עַל מַצּוֹת וּמְרוֹרִים יֹאכְלוּהוּ" (במדבר ט, יא).
58 To eat the Paschal Lamb on the Second Passover with Mazzah and bitter herbs (Marror). Num. 9.11.
נט לתקוע בחצוצרות על הקרבנות ובשעת הצרות, שנאמר: "וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצוֹצְרֹת" (במדבר י, י).
59 To blow the trumpets over the sacrifices, and in time of tribulation. Num. 10.10.
ס להיות כל קרבנות בהמה מיום שמיני והלאה, שנאמר: "מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה" (ויקרא כב, כז).
60 That cattle, when sacrificed, be eight days old or more. Lev. 22.27.
סא להיות כל קרבן בהמה תמים, שנאמר: "תָּמִים יִהְיֶה לְרָצוֹן" (ויקרא כב, כא).
61 That the cattle sacrificed be perfect, without blemish. Lev. 22.21.
סב למלוח כל קרבן, שנאמר: "עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח" (ויקרא ב, יג).
62 That all offerings be salted. Lev. 2.13.
סג מעשה העולה, שנאמר: "אִם עוֹלָה קָרְבָּנוֹ" (ויקרא א, ג).
63 To bring a burnt-offering (Olah). Lev. 1.3.
סד מעשה חטאת, שנאמר: "זֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת" (ויקרא ו, יח).
64 To bring a sacrifice for one who sinned in error (Hatoth). Lev. 6.18.
סה מעשה האשם, שנאמר: "זֹאת תּוֹרַת הָאָשָׁם" (ויקרא ז, א).
65 To bring a sacrifice for trespass (Osham). Lev. 7. 1.
סו מעשה זבח השלמים, שנאמר: "וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים" (ויקרא ז, יא).
66 To bring a peace offering (Sh'lomim). Lev. 7.11.
סז מעשה המנחה, שנאמר: "וְנֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה" (ויקרא ב, א).
67 To bring a meal-offering (Minhah). Lev. 2.1.
סח להקריב בית דין קרבן אם טעו בהוראה, שנאמר: "וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ" (ויקרא ד, יג).
68 That the Beth-Din, or Sanhedrin, bring a sin-offering if they have erred in judgment. Lev. 4.13.
סט להקריב היחיד קרבן חטאת אם שגג במצות לא תעשה שחייבים עליה כרת, שנאמר: "וְנֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא" (ויקרא ה, א).
69 That one who has sinned in error by transgressing a prohibitive commandment for which the punishment is Karet (being cut off from among his people) shall bring a sin-offering (Korban Hatoth). Lev. 4. 27:5.1.
ע להקריב היחיד קרבן אם נסתפק לו אם חטא חטא שחייבים עליו חטאת או לא חטא, שנאמר: "וְלֹא יָדַע וְאָשֵׁם וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ" (ויקרא ה, יז) וזה הוא נקרא אשם תלוי.
70 That one in doubt whether he has transgressed such a prohibitive commandment, bring a trespass-offering(Asham Tolui). Lev. 5.17.18.
עא להקריב השוגג במעילה, או החוטא בגזילה, או בשפחה חרופה, או שכפר בפיקדון ונשבע; מביא קרבן אשם, וזה הוא הנקרא אשם ודאי.
71 That a trespass-offering be brought for having sworn falsely to a transgression committed in error, and the like. (Asham Vadai). Lev. 5.15–20; Lev. 19.21.
עב להקריב קרבן עולה ויורד, שנאמר: "ואם לא תגיע ידו" (ויקרא ה,ז), "ואם לא תשיג ידו" (ויקרא ה,יא).
72 To offer a sacrifice according to one's means. (Korban Oloh V'yarad). Lev. 5.7–11.
עג להתוודות לפני ה' מכל חטא שיעשה האדם, בשעת הקרבן ושלא בשעת הקרבן, שנאמר: "והתוודו, את חטאתם אשר עשו" (במדבר ה,ז).
73 That confession of sins be made before the Lord. Num. 5.7.
עד להקריב הזב קרבן אחר שיטהר, שנאמר: "וכי יטהר הזב, מזובו" (ויקרא טו,יג).
74 That a man having an issue offer a sacrifice. Lev. 15. 13.
עה להקריב הזבה קרבן אחר שתטהר, שנאמר: "ואם טהרה, מזובה" (ויקרא טו,כח).
75 That a woman having an issue offer a sacrifice. Lev. 15.28.
עו להקריב היולדת קרבן אחר שתטהר, שנאמר: "ובמלאות ימי טהרה" (ויקרא יב,ו).
76 That a woman offer a sacrifice after childbirth. Lev. 12.6.
עז להקריב המצורע קרבן אחר שיטהר, שנאמר: "וביום השמיני ייקח" (ויקרא יד,י).
77 That a leper, after being cleansed, bring an offering. Lev. 14. 10.
עח לעשר הבהמה, שנאמר: "וכל מעשר בקר וצאן" (ויקרא כז,לב).
78 To tithe the cattle. Lev. 27.32.
עט לקדש בכור הבהמה הטהורה ולהקריבו, שנאמר: "כל הבכור אשר יולד" (דברים טו,יט).
79 To sacrifice the first-born of clean cattle. Deut.15.19.
פ לפדות בכור אדם, שנאמר: "אך פדה תפדה, את בכור האדם" (במדבר יח,טו).
80 To redeem the first-born of man. Num. 18.15.
פא לפדות פטר חמור, שנאמר: "ופטר חמור תפדה בשה" (שמות לד,כ).
81 To redeem the firstling of an ass. Ex. 13.13.
פב לערוף פטר חמור, שנאמר: "ואם לא תפדה וערפתו" (שמות יג,יג; שמות לד,כ).
82 To break the neck of such firstling if it be not redeemed. Ibid.
פג להביא כל הקרבנות שיש על האדם בחובה או בנדבה ברגל ראשון שפגע בו, שנאמר: "ובאת שמה" (דברים יב,ה), "והבאתם שמה" (דברים יב,ו).
83 To bring all offerings, either obligatory or freewill, on the first holiday immediately following such obligation or free-will offering, to Jerusalem. Deut. 12.5–6.
פד להקריב כל הקרבנות בבית הבחירה, שנאמר: "ושם תעשה, כול אשר אנוכי מצווך" (דברים יב,יד).
84 To offer all sacrifices in the Temple. Deut. 12.14.
פה להיטפל בהבאת הקרבנות מחוצה לארץ לבית הבחירה, שנאמר: "רק קודשיך אשר יהיו לך, ונדריך, תישא ובאת" (דברים יב,כו); מפי השמועה למדו שאינו מדבר אלא בקודשי חוצה לארץ.
85 To bring to the Temple also offerings from beyond the land of Israel. Deut. 12.26.
פו לפדות קודשים בעלי מומים ויהיו מותרים באכילה, שנאמר: "רק בכל אוות נפשך תזבח ואכלת בשר" (דברים יב,טו); מפי השמועה למדו שאינו מדבר אלא בפסולי המוקדשין שייפדו.
86 To redeem animals set aside as fit for offerings that were blemished. Deut. 12.15.
פז להיות התמורה קודש, שנאמר: "והיה הוא ותמורתו יהיה קודש" (ויקרא כז,י; ויקרא כז,לג).
87 That a beast exchanged for an offering, both it and the offering become holy property (Kodashim). Lev. 27.10.
פח לאכול שיירי מנחות, שנאמר: "והנותרת ממנה, יאכלו אהרון ובניו" (ויקרא ו,ט).
88 That the remainder of the meal-offerings be eaten by the priests. Lev. 6.9.
פט לאכול בשר חטאת ואשם, שנאמר: "ואכלו אותם אשר כופר בהם" (שמות כט,לג).
89 That the flesh of a sin-and-trespass-offering be eaten Ex. 29.33.
צ לשרוף בשר קודש שנטמא, שנאמר: "והבשר אשר ייגע בכל טמא" (ויקרא ז,יט).
90 To burn consecrated meat that has become unclean. Lev. 7.19.
צא לשרוף הנותר, שנאמר: "והנותר, מבשר הזבח--ביום, השלישי, באש, יישרף" (ויקרא ז,יז).
91 That the remainder of the consecrated flesh which was not eaten, (Notar) be burned. Lev. 7.17.
צב לגדל הנזיר שיערו, שנאמר: "גדל פרע, שיער ראשו" (במדבר ו,ה).
92 That the Nazarite suffer his hair to grow during his separation, or period of Nezarot. Num. 6.5.
צג לגלח הנזיר שערו על קרבנותיו במלאות ימי נזרו, או בתוך ימי נזרו אם נטמא, שנאמר: "וכי ימות מת עליו" (במדבר ו,ט).
93 That the Nazarite shave his hair at the close of his Nazariteship. Num. 6.9.
צד לקיים אדם כל מה שהוציא בשפתיו, מקרבן או צדקה וכיוצא בהם, שנאמר: "מוצא שפתיך, תשמור ועשית" (דברים כג,כד).
94 That a man keep his vow. Deut. 23.23.
צה לדון בהפרת נדרים בכל הדינים האמורין בפרשה.
95 To judge according to the provisions of the Torah in annulling vows. Num. 30. 3.
צו להיות כל נוגע בנבילה טמא, שנאמר "וכי ימות מן הבהמה" (ויקרא יא, לט).
96 That all who touch the carcass of a beast that died of itself are unclean. Lev. 11.39.
צז להיות שמונה שרצים מטמאין, שנאמר "וזה לכם הטמא" (ויקרא יא, כט).
97 That there are eight species of swarming things which contaminate. Lev. 11. 29–30.
צח להיות האוכלין מיטמאין, שנאמר "מכל האוכל אשר יאכל" (ויקרא יא, לד).
98 That food is contaminated by contact with unclean things. Lev. 11. 34.
צט להיות הנידה טמאה ומטמאה לאחרים.
99 That a menstrous woman contaminates. Lev. 15.19.
ק להיות היולדת טמאה כנידה.
100 That a lying-in woman is unclean. Lev. 12.2.
קא להיות המצורע טמא ומטמא.
101 That a leper is unclean and contaminates others. Lev. 13.3.
קב להיות בגד מנוגע טמא ומטמא.
102 That a leprous garment contaminates. Lev. 13.47.
קג להיות בית מנוגע מטמא.
103 That a leprous house contaminates. Lev. 14.35.
קד להיות הזב מטמא.
104 That a man having a running issue contaminates. Lev. 15.16.
קה להיות שכבת זרע מטמאה.
105 That the seed of copulation contaminates. Lev. 15.32.
קו להיות זבה מטמאה.
106 That a woman having a running issue contaminates. Lev. 15.19.
קז להיות המת מטמא.
107 That a corpse contaminates. Num. 19.14.
קח להיות מי נדה מטמאין לאדם טהור, ומטהרין מטומאת מת בלבד. וכל אלו הדינין של טומאות אלו, רוב משפט כל טומאה וטומאה מהן מבואר בתורה שבכתב.
108 That the water of separation contaminates the clean, cleansing only the unclean from the pollution of the dead. Num. 19. 21.
קט להיות הטהרה מכל הטמאות בטבילה במי מקוה, שנאמר: "וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת כָּל בְּשָׂרוֹ" (ויקרא טו, טז) למדו מפי השמועה שרחיצה זו במים שכל גופו עולה בהן בבת אחת.
109 To cleanse from uncleanness by immersion in running water. (Mikvah) Lev. 15.16.
קי להיות הטהרה מן הצרעת בין צרעת אדם בין צרעת בית בעץ ארז ואיזוב ושני תולעת ושתי ציפורים ומים חיים, שנאמר: "זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע" (ויקרא יד, ב).
110 That leprosy be cleansed with cedar-wood etc. Lev. 14.2.
קיא להיות המצורע מגלח כל שערו, שנאמר: "וְהָיָה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ" (ויקרא יד, ט).
111 That the leper shave all his hair. Lev. 14.9.
קיב להיות המצורע ידוע לכל בדברים האמורים בו "בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרֻעַ וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא" (ויקרא יג, מה). וכן כל שאר הטמאים צריכין להודיע את עצמן.
112 That the leper be known by having his raiment rent and his head bare. Lev. 14.9.
קיג לעשות פרה אדומה להיות אפרה מוכן, שנאמר: "וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר יט, ט).
113 To burn a red heifer and preserve its ashes. Num. 19.9.
קיד להיות מעריך אדם נותן דמים הקצובין בפרשה, שנאמר: "אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר" (ויקרא כז, ב).
114 That one who vows the equivalent of a person pay the appointed sum named in the Torah. Lev. 27.2.
קטו להיות מעריך בהמה טמאה נותן דמיה, שנאמר: "וְהֶעֱמִיד אֶת הַבְּהֵמָה" (ויקרא כז, יא).
115 That one who vows the equivalent of an unclean beast shall pay the appointed sum. Lev. 27.11.
קטז להיות מעריך ביתו נותן כערך הכהן, שנאמר: "וְאִישׁ כִּי יַקְדִּישׁ" (ויקרא כז, יד).
116 That one who vows the equivalent of a house shall pay the appointed sum as the priest shall direct. Lev. 27.14.
קיז להיות מקדיש שדהו נותן בערך הקצוב בפרשה, שנאמר: "וְהָיָה עֶרְכְּךָ כְּפִי זַרְעוֹ" (ויקרא כז, טז).
117 That one who vows the equivalent of his field shall pay the appointed sum as the priest shall direct. Lev. 27.16.
קיח לשלם השוגג במעילה מה שמעל לה' ולהוסיף חומש, שנאמר: "וְאֵת אֲשֶׁר חָטָא מִן הַקֹּדֶשׁ יְשַׁלֵּם" (ויקרא ה, טז).
118 That he who trespasses through ignorance in holy things, shall make restitution. Lev. 5.16.
קיט להיות נטע רבעי קודש, שנאמר: "יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים" (ויקרא יט, כד).
119 That fruit-bearing plants shall be sacred during the fourth year. Lev. 19.24.
קכ להניח פיאה.
120 To leave to the poor the corners of the field unreaped. Lev. 19.9.
קכא להניח לקט.
121 To leave to the poor the gleanings of the harvest. Lev. 19.10.
קכב להניח עומר השכחה.
122 To leave to the poor the forgotten sheaf. Ibid.
קכג להניח עוללות בכרם.
123 To leave to the poor the gleanings of the vineyards. Deut. 24.19.
קכד להניח פרט הכרם לפי שבכל אלו נאמר "לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם" (ויקרא יט, י) (ויקרא כג, כב) וזו היא מצות עשה שלהם.
124 To leave to the poor the residue of the grapes. Ibid.
קכה להביא ביכורים לבית הבחירה, שנאמר: "רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ" (שמות כג, יט) (שמות לד, כו).
125 To bring the first-fruits into the Sanctuary. Ex. 23.19.
קכו להפריש תרומה גדולה לכהן, שנאמר: "רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּתֵּן לוֹ" (דברים יח, ד).
126 To give the great heave-offering to the priest. Deut. 18.4.
קכז להפריש מעשר דגן ללוים, שנאמר: "כָּל מַעְשַׂר הָאָרֶץ" (ויקרא כז, ל).
127 To separate the tithes of the corn for the Levites. Num. 18.24; Lev. 27.30.
קכח להפריש מעשר שני להיאכל לבעליו בירושלים, שנאמר: "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר" (דברים יד, כב) מפי השמועה למדו שזה הוא מעשר שני.
128 To separate a second tithe, to be eaten by the owner thereof, in Jerusalem. Deut. 14.22.
קכט להיות הלוים מפרישין מעשר מן המעשר שלקחו מישראל ונותנין אותו לכהנים, שנאמר: "וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר" (במדבר יח, כו).
129 That the Levites shall give a tithe of the tithe which they had received, to the priest. Num. 18.26.
קל להפריש מעשר עני תחת מעשר שני בשלישית ובשישית בשבוע, שנאמר: "מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים תּוֹצִיא אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ" (דברים יד, כח).
130 To separate the tithe in the third, and in the sixth years, instead of in the second, to be given to the poor instead of being eaten by the owners thereof, in Jerusalem. Deut. 14. 28.
קלא להתוודות וידוי מעשר, שנאמר: "ואמרת לפני ה' אלוהיך ביערתי הקודש" (דברים כו,יג).
131 To recite the Chapter known as the Confession of the Tithe (Vidui Ma'asher). Deut. 26.13.
קלב לקרות על הביכורים, שנאמר: "וענית ואמרת לפני ה' אלוהיך" (דברים כו,ה).
132 To recite the chapter known as the Confession over the First-fruit. Deut. 26.5.
קלג להפריש חלה לכוהן, שנאמר: "ראשית, עריסותיכם--חלה, תרימו תרומה" (במדבר טו,כ).
133 To separate for the priest a cake of the first of the dough (Hallah). Num. 15.20.
קלד להשמיט קרקע, שנאמר: "והשביעית תשמטנה ונטשתה" (שמות כג,יא).
134 To let the field rest fallow every seventh year. Ex. 23.11.
קלה לשבות מעבודת הארץ, שנאמר: "בחריש ובקציר, תשבות" (שמות לד,כא).
135 To cease from tilling the ground every Sabbatical year. Ex. 34.21.
קלו לקדש שנת יובל בשביתה כשמיטה, שנאמר: "וקידשתם, את שנת החמישים" (ויקרא כה,י).
136 To hallow the Jubilee year by making it also a Sabbatical year. Lev. 25.10.
קלז לתקוע בשופר בשנת היובל, שנאמר: "והעברת שופר תרועה" (ויקרא כה,ט).
137 To sound the trumpet when the Jubilee year is ushered in. Lev. 25.9.
קלח ליתן גאולה לארץ בשנת היובל, שנאמר: "ובכול, ארץ אחוזתכם, גאולה, תיתנו לארץ" (ויקרא כה,כד).
138 To grant a redemption for the land in that year. Lev. 25.24.
קלט להיות גאולה בבתי ערי חומה עד שנה, שנאמר: "ואיש, כי ימכור בית מושב" (ויקרא כה,כט).
139 To allow the redemption of a house sold in a walled city, within the year. Lev. 25.29.
קמ למנות שני יובל שנים ושמיטים, שנאמר: "וספרת לך, שבע..." (ויקרא כה,ח).
140 To count the years of Jubilee yearly and septennially. Lev. 25.8.
קמא להשמיט כספים בשביעית, שנאמר: "שמוט כל בעל משה ידו" (דברים טו,ב).
141 To release all debts in the seventh year. Deut. 15.2.
קמב לנגוש לנוכרי, שנאמר: "את הנוכרי, תיגוש; ואשר יהיה לך" (דברים טו,ג).
142 To exact the debt of an alien. Deut. 15.3.
קמג ליתן מן הבהמה לכוהן הזרוע והלחיים והקיבה, שנאמר: "ונתן, לכוהן, הזרוע" (דברים יח,ג).
143 To give the priest his share of the cattle sacrifices. Deut. 18.3.
קמד ליתן ראשית הגז לכוהן, שנאמר: "וראשית גז צאנך--תיתן לו" (דברים יח,ד).
144 To give the first of the fleece to the priest. Deut. 18.4.
קמה לדון בדיני חרמים, מהם לה' ומהם לכוהן, שנאמר: "אך כל חרם אשר יחרים" (ויקרא כז,כח).
145 To discriminate between what is considered sacred to the Lord, and what belongs to the priest. Lev. 27.21–28.
קמו לשחוט בהמה חיה ועוף ואחר כך יאכל בשרם, שנאמר: "וזבחת מבקרך ומצאנך" (דברים יב,כא).
146 To perform the right method of slaughtering cattle, wild animals and fowl. Deut. 12.21
קמז לכסות דם חיה ועוף, שנאמר: "ושפך, את דמו, וכיסהו, בעפר" (ויקרא יז,יג).
147 To cover the blood after slaughter of wild animals and fowl. Lev. 17.13.
קמח לשלח הקן, שנאמר: "שלח תשלח את האם ואת הבנים תיקח לך" (דברים כב,ז).
148 To set free the parent bird when taking a nest. Deut. 22.7.
קמט לבדוק בסימני בהמה, שנאמר: "זאת החיה אשר תאכלו" (ויקרא יא,ב).
149 To investigate diligently the marks of cleanness in beasts before slaughtering same. Lev. 11.2.
קנ לבדוק בסימני העוף עד שיבדיל בין טמא לטהור, שנאמר: "כל ציפור טהורה, תאכלו" (דברים יד,יא).
150 To search the marks of cleanness, so that one could separate between the clean and unclean fowl before slaughtering and eating it. Deut. 14.11.
קנא לבדוק בסימני חגבים לידע טהור מן הטמא, שנאמר: "אשר לו כרעיים" (ויקרא יא,כא).
151 To search diligently for the marks of cleanness in locusts. Lev. 11.21.
קנב לבדוק בסימני דגים, שנאמר: "את זה, תאכלו, מכול, אשר במים" (ויקרא יא,ט; דברים יד,ט).
152 To ascertain the marks of cleanness in fishes before eating them. Ibid. 11.9.
קנג לקדש חודשים ולחשב שנים וחודשים בבית דין בלבד, שנאמר: "החודש הזה לכם, ראש חודשים" (שמות יב,ב).
153 That the Sanhedrin sanctify the new moon, and reckon the years and months. Ex. 12.2.
קנד לשבות בשבת, שנאמר: "וביום השביעי תשבות" (שמות כג,יב; שמות לד,כא).
154 To rest on the Sabbath day Ex. 20.10.
קנה לקדש שבת, שנאמר: "זכור את יום השבת, לקדשו" (שמות כ,ז).
155 To hallow the Sabbath. Ex. 20.8.
קנו לבער חמץ, שנאמר: "ביום הראשון, תשביתו שאור מבתיכם" (שמות יב,טו).
156 To remove the leaven on the eve of Passover. Ex. 12.15.
קנז לספר ביציאת מצריים בלילה הראשון של חג המצות, שנאמר: "והגדת לבנך" (שמות יג,ח).
157 To relate the story of the Exodus on the first night of Passover. Ex.13.8.
קנח לאכול מצה בליל זה, שנאמר: "בערב, תאכלו, מצות" (שמות יב,יח).
158 To eat unleavened bread on the first night of Passover. Ex. 13.18.
קנט לשבות בראשון של פסח, שנאמר: "וביום הראשון, מקרא קודש" (שמות יב,טז).
159 To rest on the first day of Passover. Ex. 12.16.
קס לשבות בשביעי בו, שנאמר: "וביום השביעי, מקרא קודש" (שמות יב,טז; במדבר כח,כה).
160 To rest on the seventh day of Passover. Ibid.
קסא לספור מקצירת העומר תשעה וארבעים יום, שנאמר: "וספרתם לכם, ממחרת השבת" (ויקרא כג,טו).
161 To reckon forty-nine days from the time of the cutting of the first sheaf (Omer). Lev. 23.15.
קסב לשבות ביום חמישים, שנאמר: "וקראתם בעצם היום הזה, מקרא קודש" (ויקרא כג,כא).
162 To rest on the fiftieth day after the cutting of the first sheaf. (Shebu'ot). Lev. 23.21.
קסג לשבות בראשון של חודש השביעי, שנאמר: "באחד לחודש, יהיה לכם שבתון" (ויקרא כג,כד).
163 To rest on the first day of the month Tishri (Rosh ha-Shanah). Lev. 23.24.
קסד להתענות בעשירי בו, שנאמר: "ובעשור לחודש תענו את נפשותיכם" (ראה ויקרא טז,כט; במדבר כט,ז).
164 To fast on the Day of Atonement. Lev. 16.29.
קסה לשבות ביום הצום, שנאמר: "שבת שבתון" (ויקרא טז,לא; ויקרא כג,לב).
165 To rest on the Day of Atonement. Lev. 23.32.
קסו לשבות בראשון של חג הסוכות, שנאמר: "ביום הראשון, מקרא קודש" (ויקרא כג,לה).
166 To rest on the first day of Sukkot. Lev. 23.35.
קסז לשבות בשמיני של חג, שנאמר: "וביום השמיני מקרא קודש" (ראה ויקרא כג,לו).
167 To rest on the eighth day of Sukkot. Lev. 23.36.
קסח לישב בסוכה שבעת ימים, שנאמר: "בסוכות תשבו, שבעת ימים" (ויקרא כג,מב).
168 To dwell in booths seven days. Lev. 23.42.
קסט ליטול לולב, שנאמר: "ולקחתם לכם ביום הראשון, פרי עץ הדר כפות תמרים" (ויקרא כג,מ).
169 To take the four kinds of fruit and branches of trees on the first day of Sukkot. Lev. 23.40.
קע לשמוע קול שופר בראש השנה, שנאמר: "יום תרועה, יהיה לכם" (במדבר כט,א).
170 To hear the sound of the ram's-horn trumpet (Shopher) on the first day of Tishri (Rosh ha-Shanah). Num. 29.1.
קעא ליתן מחצית השקל בכל שנה ושנה, שנאמר: "זה ייתנו, כל העובר על הפקודים" (שמות ל,יג).
171 To give a minimum of half a shekel each year as ransom for charity. Ex. 30.13.
קעב לשמוע מכל נביא שיהיה בכל דור ודור אם לא יוסיף ולא יגרע, שנאמר: "אליו, תשמעון" (דברים יח,טו).
172 To obey the prophet of each generation, if he neither adds nor takes away aught from the Torah. Deut. 18.15.
קעג למנות מלך, שנאמר: "שום תשים עליך מלך" (דברים יז,טו).
173 To name a king. Deut. 17.15.
קעד לשמוע מכל בית דין הגדול שיעמדו להם לישראל, שנאמר: "ועל המשפט אשר יאמרו לך--תעשה" (דברים יז,יא).
174 To obey the authority of the Sanhedrin. Deut. 14.11.
קעה לנטות אחרי רבים אם תהיה מחלוקת בין הסנהדרין בדינין, שנאמר: "אחרי רבים--להטות" (שמות כג,ב).
175 To yield to the majority in case of division among the Sanhedrin. Ex. 23.2.
קעו למנות שופטים ושוטרים בכל קהל וקהל מישראל, שנאמר: "שופטים ושוטרים, תיתן לך" (דברים טז,יח).
176 To appoint judges in every town. Deut. 16.18.
קעז להשוות בין בעלי דינין בשעה שעומדין בדין, שנאמר: "בצדק, תשפוט עמיתך" (ויקרא יט,טו).
177 To administer justice impartially. Lev. 19.15.
קעח להעיד בבית דין למי שיש לו עדות, שנאמר: "והוא עד, או ראה או ידע" (ויקרא ה,א).
178 That whoever possesses evidence shall testify in open court. Lev. 5.1.
קעט לחקור העדים הרבה, שנאמר: "ודרשת וחקרת ושאלת, היטב" (דברים יג,טו).
179 To examine witnesses diligently. Deut. 13.15.
קפ לעשות לעדים זוממין כמו שזממו לעשות, שנאמר: "ועשיתם לו, כאשר זמם" (דברים יט,יט).
180 To do unto false witnesses as they themselves designed to do unto others. Deut. 19.19.
קפא לערוף את העגלה כמצותה, שנאמר: "וערפו שם את העגלה, בנחל" (דברים כא,ד).
181 To decapitate the heifer in the rough valley as commanded. Deut. 21.4.
קפב להכין שש ערי מקלט, שנאמר: "תכין לך, הדרך, ושילשת" (דברים יט,ג).
182 To establish six cities of refuge for those who had committed excusable homicide. Deut. 19.3.
קפג לתת ללויים ערים לשבת, וגם הן קולטות, שנאמר: "ונתנו ללויים... ערים" (במדבר לה,ב).
183 To build and give cities to the Levites for habitations. Num. 35.2.
קפד לעשות מעקה, שנאמר: "ועשית מעקה לגגך" (דברים כב,ח).
184 To make battlements on the house-tops. Deut. 22.8.
קפה לאבד עבודה זרה וכל משמשיה, שנאמר: "אבד תאבדון את כל המקומות" (דברים יב,ב).
185 To destroy idolaters. Deut. 22.2.
קפו להרוג אנשי עיר הנידחת ולשרוף את העיר, שנאמר: "ושרפת באש את... כל שללה" (דברים יג,יז).
186 To burn their city. Deut. 13.16.
קפז לאבד שבעה עממים מארץ ישראל, שנאמר: "החרם תחרימם" (דברים כ,יז).
187 To destroy the seven Canaanite nations before taking possession and settling in Palestine. Deut. 20.17.
קפח להכרית זרעו של עמלק, שנאמר: "תמחה את זכר עמלק" (דברים כה,יט).
188 To destroy the seed of Amalek and blot out his remembrance from off the face of the earth. Deut. 25.19.
קפט לזכור מה שעשה לנו עמלק תדיר, שנאמר: "זכור, את אשר עשה לך עמלק" (דברים כה,יז).
189 To remember continuously what Amalek did unto us. Deut. 25.17.
קצ לעשות במלחמת הרשות כמשפט הכתוב בתורה, שנאמר: "כי תקרב אל עיר" (דברים כ,י).
190 To observe the procedure of the Torah in voluntary battle by proposing peace to the invaded city. Deut. 20.10.
קצא למשוח כוהן למלחמה, שנאמר: "והיה, כקרבכם אל המלחמה; וניגש הכוהן" (דברים כ,ב).
191 To anoint the priest for war. Deut. 20.2.
קצב להתקין יד במחנה, שנאמר: "ויד תהיה לך, מחוץ למחנה" (דברים כג,יג).
192 To keep the military camp premises pure. Deut. 23.13.
קצג להתקין יתד, שנאמר: "ויתד תהיה לך, על אזנך" (דברים כג,יד).
193 To keep the military camp in sanitary condition. Ibid.23.14.
קצד להשיב את הגזל, שנאמר: "והשיב את הגזילה אשר גזל" (ויקרא ה,כג).
194 To restore plunder. Lev. 5.23.
קצה ליתן צדקה, שנאמר: "פתוח תפתח את ידך" (דברים טו,ח; דברים טו,יא).
195 To give alms. Deut. 15.8–11.
קצו להעניק לעבד עברי, שנאמר: "הענק תעניק, לו" (דברים טו,יד); וכן אמה עברייה.
196 To bestow liberally gifts upon a freed Hebrew servant. Deut. 15.14.
קצז להלוות לעני, שנאמר: "אם כסף תלווה את עמי" (שמות כב,כד); "אם" זה אינו רשות אלא מצוה, שנאמר: "והעבט, תעביטנו" (דברים טו,ח).
197 To lend money to the poor. Deut. 15.8.
קצח להלוות לנוכרי בריבית, שנאמר: "לנוכרי תשיך" (דברים כג,כא); מפי השמועה למדו שזו מצות עשה.
198 To lend on usury to idolaters. Deut. 23.21.
קצט להשיב המשכון לבעליו, שנאמר: "השב תשיב לו את העבוט" (דברים כד,יג).
199 To restore a pledge to its owner. Deut. 24.13.
ר ליתן שכר שכיר בזמנו, שנאמר: "ביומו תיתן שכרו" (דברים כד,טו).
200 To pay a laborer his wages daily. Deut. 24.15.
רא להיות השכיר אוכל בזמן שכירותו, שנאמר: "כי תבוא בכרם ריעך" (דברים כג,כה), "כי תבוא בקמת ריעך" (דברים כג,כו).
201 To permit a laborer to eat during work. Deut. 23.26.
רב לעזוב מעל חברו או מעל בהמתו, שנאמר: "עזוב תעזוב, עימו" (שמות כג,ה).
202 To help unload a neighbor's beast. Deut. 22.4.
רג להקים המשא על הבהמה, שנאמר: "הקם תקים, עימו" (דברים כב,ד).
203 To help load upon a neighbor's beast. Deut. 22.4.
רד להשיב האבידה, שנאמר: "השב תשיבם, לאחיך" (דברים כב,א).
204 To restore lost property. Deut. 22.1.
רה להוכיח החוטא, שנאמר: "הוכח תוכיח את עמיתך" (ויקרא יט,יז).
205 To rebuke the sinner. Lev. 19.17.
רו לאהוב כל בני אדם מבני ברית, שנאמר: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח).
206 To love the children of the covenant. Lev. 19.18.
רז לאהוב את הגר, שנאמר: "ואהבתם את הגר" (דברים י, יט).
207 To love the stranger. Deut. 10.19.
רח לצדק מאזניים עם המשקלות, שנאמר: "מאזני צדק אבני צדק" (ויקרא יט, לו).
208 To have just balances and weights. Lev. 19.36.
רט לכבד החכמים, שנאמר: "מפני שיבה תקום" (ויקרא יט, לב).
209 To honor the wise. Lev. 19.32.
רי לכבד אב ואם, שנאמר "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ" (שמות כ, יא); (דברים ה, טו).
210 To honor parents. Ex. 20.12.
ריא ליראה מאב ואם, שנאמר: "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ" (ויקרא יט, ג).
211 To fear parents. Lev. 19.3.
ריב לפרות ולרבות, שנאמר: "פרו ורבו" (בראשית ט, ז).
212 To perpetuate the human species by marriage. Gen. 1.28.
ריג לבעול בקידושין, שנאמר: "כי יקח איש אשה ובא אליה" (דברים כב, יג) וראה דברים כד, א.
213 To sanctify the woman to oneself before having her as wife. Deut. 24.1.
ריד לשמח חתן את אשתו שנה, שנאמר: "נקי יהיה לביתו שנה אחת" (דברים כד, ה).
214 That the bridegroom rejoice for a year with his wife. Deut. 24.5.
רטו למול את הבן, שנאמר: "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (ויקרא יב, ג).
215 To circumcise the males. Gen. 17.10; Lev. 12.3
רטז לייבם אשת אח, שנאמר: "יבמה יבוא עליה" (דברים כה,ה).
216 To marry the wife of a brother who dies childless. Deut. 25.5.
ריז לחלוץ ליבם, שנאמר: "וחלצה נעלו מעל רגלו" (דברים כה,ט).
217 That the sister-in-law performs the act of Halizah, in case the brother declines to marry her. Deut. 25.9.
ריח לישא אונס שנאמר: "ולו תהיה לאישה" (דברים כב,כט).
218 That the violator of a virgin shall marry her. Deut. 22.29.
ריט לישב מוציא שם רע עם אשתו כל ימיו, שנאמר: "ולו תהיה לאישה" (דברים כב,יט).
219 That one who defames his wife's honor must live with his wife forever. Ibid.
רכ לדון במפתה בחמישים שקל עם שאר דינין, שנאמר: "כי יפתה איש" (שמות כב,טו).
220 That the seducer pay a penalty. Ex. 22.15.
רכא לעשות ליפת תואר ככתוב, שנאמר: "וראית, בשביה, אשת, יפת תואר" (דברים כא,יא).
221 That the beautiful female captives must be dealt with in a manner written in the Torah. Deut. 21.11.
רכב לגרש בשטר, שנאמר: "וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה" (דברים כד,א; דברים כד,ג).
222 To divorce by a written instrument. Deut. 24.1.
רכג לעשות לסוטה כתורה, שנאמר: "ועשה לה הכוהן, את כל התורה הזאת" (במדבר ה,ל).
223 That the suspected adulteress be subjected to trial of jealousy. Num. 5.29–30.
רכד להלקות הרשעים, שנאמר: "והפילו השופט והכהו" (דברים כה,ב).
224 To give lashes to the wicked. Deut. 25.2.
רכה להגלות רוצח בשגגה, שנאמר: "וישב בה, עד מות הכוהן" (במדבר לה,כה).
225 To exile one who commits homicide through ignorance. Num. 25.25.
רכו להיות בית דין הורגין בסיף, שנאמר: "נקום, יינקם" (שמות כא,כ).
226 That execution be effected by means of the sword by beheading. Ex. 21.20.
רכז להיות בית דין הורגין בחנק, שנאמר: "מות יומת הנואף, והנואפת" (ויקרא כ,י).
227 That execution be effected by means of strangling. Lev. 20.10.
רכח להיות בית דין שורפין באש, שנאמר: "באש ישרפו אותו, ואתהן" (ויקרא כ,יד).
228 That execution be effected by means of burning. Lev. 20.14.
רכט להיות בית דין סוקלין באבנים, שנאמר: "וסקלתם אותם" (דברים כב,כד).
229 That execution be effected by means of stoning. Deut. 22.24.
רל לתלות מי שנתחייב תלייה, שנאמר: "ותלית אותו, על עץ" (דברים כא,כב).
230 That execution be effected by means of hanging. Ibid. 21.22.
רלא לקבור הנהרג ביומו, שנאמר: "כי קבור תקברנו ביום ההוא" (דברים כא,כג).
231 To bury one who was put to death, on the same day. Deut. 21.23.
רלב לדון בעבד עברי כהלכותיו, שנאמר: "כי תקנה עבד עברי" (שמות כא,ב).
232 To judge the Hebrew servant according to law. Ex. 21.2.
רלג לייעד אמה עברייה, שנאמר: "אשר לו יעדה" (שמות כא,ח), "ואם לבנו, ייעדנה" (שמות כא,ט).
233 To betroth a Hebrew maid-servant. Ex. 21.8.
רלד לפדות אמה עברייה, שנאמר: "והפדה" (שמות כא,ח).
234 To redeem a betrothed Hebrew maid-servant. Ibid.
רלה לעבוד בעבד כנעני לעולם, שנאמר: "לעולם, בהם תעבודו" (ויקרא כה,מו).
235 To make the heathen slave serve forever. Lev. 25.46.
רלו להיות החובל משלם ממון, שנאמר: "וכי יריבון אנשים--והכה איש" (שמות כא,יח).
236 That he who wounds another pay a fine. Ex. 21.18.
רלז לדון בנזקי בהמה, שנאמר: "וכי ייגוף שור איש את שור ריעהו" (שמות כא,לה).
237 To judge all injuries between animals. Ex. 21.35.
רלח לדון בנזקי הבור, שנאמר: "כי יפתח איש בור" (שמות כא,לג).
238 To judge all injuries sustained by animals through pitfalls, Ibid. 21.33.
רלט לדון לגנב בתשלומין או במיתה, שנאמר: "וכי יגנוב" (ראה שמות כא,לז), "אם במחתרת" (שמות כב,א), "וגונב איש ומכרו" (שמות כא,טז).
239 To punish the abducter with death, and to compel the thief to make restitution. Ex. 21.16; Ex. 22.1.
רמ לדון בנזקי הבער, שנאמר: "כי יבער איש, שדה או כרם" (שמות כב,ד).
240 To give judgment in cases of trespass by cattle. Ex. 22.4.
רמא לדון בנזקי האש, שנאמר: "כי תצא אש ומצאה קוצים" (שמות כב,ה).
241 To give judgment in cases of injuries by fire. Ex. 22.6.
רמב לדון בדין שומר חינם, שנאמר: "כי ייתן איש אל ריעהו כסף או כלים" (שמות כב,ו).
242 To give judgment in cases of robbery of money or goods left in charge of an unpaid keeper. Ex. 22.7.
רמג לדון בדין נושא שכר ושוכר, שנאמר: "כי ייתן איש אל ריעהו חמור או שור" (שמות כב,ט).
243 To judge as to losses caused by a hireling. Ex. 22.10.
רמד לדון בדין השואל, שנאמר: "וכי ישאל איש מעם ריעהו" (שמות כב,יג).
244 To judge as to losses caused by the borrower. Ex. 22.14.
רמה לדון בדין מקח וממכר, שנאמר: "וכי תמכרו ממכר לעמיתך" (ויקרא כה,יד).
245 To judge in disputes between buyer and seller. Lev. 25.14.
רמו לדון בדין טוען וכופר, שנאמר: "על כל דבר פשע" (שמות כב,ח).
246 To judge in disputes between plaintiff and defendant. Ex. 22.9.
רמז להציל הנרדף ואפילו בנפש הרודף, שנאמר: "וקצותה, את כפה" (דברים כה,יב).
247 To rescue the persecuted, even at the cost of the life of the persecutor, Deut. 25.12.
רמח לדון בדיני נחלות, שנאמר: "איש כי ימות, ובן אין לו" (במדבר כז,ח).
248 To judge in disputes concerning inheritances. Num. 27.8.