Mishneh Torah, Human Dispositions Chapter 4

Chapter 4

א הוֹאִיל וֶהֱיוֹת הַגּוּף בָּרִיא וְשָׁלֵם מִדַּרְכֵי הַשֵּׁם הוּא. שֶׁהֲרֵי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיָּבִין אוֹ יֵדַע דָּבָר מִידִיעַת הַבּוֹרֵא וְהוּא חוֹלֶה. לְפִיכָךְ צָרִיךְ לְהַרְחִיק אָדָם עַצְמוֹ מִדְּבָרִים הַמְאַבְּדִין אֶת הַגּוּף. וּלְהַנְהִיג עַצְמוֹ בִּדְבָרִים הַמַּבְרִין וְהַמַּחֲלִימִים. וְאֵלּוּ הֵן: לְעוֹלָם לֹא יֹאכַל אָדָם אֶלָּא כְּשֶׁהוּא רָעֵב. וְלֹא יִשְׁתֶּה אֶלָּא כְּשֶׁהוּא צָמֵא. וְאַל יַשְׁהֵא נְקָבָיו אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד. אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁצָּרִיךְ לְהַשְׁתִּין אוֹ לְהָסֵךְ אֶת רַגְלָיו יַעֲמֹד מִיָּד:

1 Seeing that the maintenance of the body in a healthy and sound condition is a God-chosen way, for, lo, it is impossible that one should understand or know aught of the divine knowledge concerning the Creator when he is sick, it is necessary for man to distance himself from things which destroy the body, and accustom himself in things which are healthful and life-imparting. These are: never shall man partake food save when hungry, nor drink save when thirsty; he shall not defer elimination even one minute, but the moment he feels the need to evacuate urine or feces he must rise immediately.

ב לֹא יֹאכַל אָדָם עַד שֶׁתִּתְמַלֵּא כְּרֵסוֹ אֶלָּא יִפְחֹת כְּמוֹ רְבִיעַ מִשָּׂבְעָתוֹ. וְלֹא יִשְׁתֶּה מַיִם בְּתוֹךְ הַמָּזוֹן אֶלָּא מְעַט וּמָזוּג בְּיַיִן. וּכְשֶׁיַּתְחִיל הַמָּזוֹן לְהִתְעַכֵּל בְּמֵעָיו שׁוֹתֶה מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לִשְׁתּוֹת. וְלֹא יַרְבֶּה לִשְׁתּוֹת מַיִם וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁיִּתְעַכֵּל הַמָּזוֹן. וְלֹא יֹאכַל עַד שֶׁיִּבְדֹּק עַצְמוֹ יָפֶה יָפֶה שֶׁמָּא יִהְיֶה צָרִיךְ לִנְקָבָיו. לֹא יֹאכַל אָדָם עַד שֶׁיֵּלֵךְ קדֶם אֲכִילָה עַד שֶׁיַּתְחִיל גּוּפוֹ לָחֹם. אוֹ יַעֲשֶׂה מְלַאכְתּוֹ אוֹ יִתְיַגֵּעַ בְּיֶגַע אַחֵר. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר יְעַנֶּה גּוּפוֹ וְיִיגַע כָּל יוֹם בַּבֹּקֶר עַד שֶׁיַּתְחִיל גּוּפוֹ לָחֹם וְיִשְׁקֹט מְעַט עַד שֶׁתִּתְיַשֵּׁב נַפְשׁוֹ וְאוֹכֵל. וְאִם רָחַץ בְּחַמִּין אַחַר שֶׁיָּגַע הֲרֵי זֶה טוֹב וְאַחַר כָּךְ שׁוֹהֶה מְעַט וְאוֹכֵל:

2 Man shall not eat his stomach-full, but should reduce about one fourth of the quantity which would sate him; nor shall he drink water during the meal, save a little mixed with wine; but when the food will commence to be digested in his bowels, he may drink whatever quantity he needs, nevertheless, he should not drink over-much water even after the food was digested. He shall not eat before a thorough examination of self whether there is a need for elimination. Man shall not eat without warming his body either by walking before mealtime, by some manual labor, or by some other form of exercise which will tire him. As a general rule, he shall exercise his body and tire it every day during the morning so that it will commence to perspire, when he shall rest a little until his spirit will be calm then eat. If he take a warm bath after hard exercise it is still better, after which he should rest a little then eat.

ג לְעוֹלָם כְּשֶׁיֹּאכַל אָדָם יֵשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ אוֹ יִטֶּה עַל שְׂמֹאל. וְלֹא יְהַלֵּךְ וְלֹא יִרְכַּב וְלֹא יִיגַע וְלֹא יְזַעֲזֵעַ גּוּפוֹ וְלֹא יְטַיֵּל עַד שֶׁיִּתְעַכֵּל הַמָּזוֹן שֶׁבְּמֵעָיו. וְכָל הַמְטַיֵּל אַחַר אֲכִילָתוֹ אוֹ שֶׁיָּגֵעַ הֲרֵי זֶה מֵבִיא עַל עַצְמוֹ חֳלָאִים רָעִים וְקָשִׁים:

3 Ever after a man eats, he should remain for a time sitting in his place, or leaning on his left side; he shall not walk, ride horseback, tire himself, exercise his body, or ramble about ere the food in his stomach is digested; and he who does ramble about or tires himself after eating invites upon himself bad and serious ailments.

ד הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה כ"ד שָׁעוֹת. דַּי לוֹ לָאָדָם לִישֹׁן שְׁלִישָׁן שֶׁהוּא שְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת. וְיִהְיוּ בְּסוֹף הַלַּיְלָה כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה מִתְּחִלַּת שְׁנָתוֹ עַד שֶׁתַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ שְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת. וְנִמְצָא עוֹמֵד מִמִּטָּתוֹ קֹדֶם שֶׁתַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ:

4 The day and the night consist of twenty-four hours. It is enough that a man should sleep a third of it, which is eight hours. But it should terminate at the end of the night, so that from the time he commences his sleep till sun-dawn will be eight hours. As a consequence whereof he will arise from his bed before sun-up.

ה לֹא יִישַׁן אָדָם לֹא עַל פָּנָיו וְלֹא עַל עָרְפּוֹ אֶלָּא עַל צִדּוֹ. בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה עַל צַד שְׂמֹאל. וּבְסוֹף הַלַּיְלָה עַל צַד יָמִין. וְלֹא יִישַׁן סָמוּךְ לַאֲכִילָה אֶלָּא יַמְתִּין אַחַר אֲכִילָה כְּמוֹ שָׁלֹשׁ אוֹ אַרְבַּע שָׁעוֹת. וְלֹא יִישַׁן בַּיּוֹם:

5 Man shall not sleep with his face downward, nor with his face upward, but on his side; at the beginning of the night on his left side, and at the end of the night on his right side. He shall not sleep immediately after meals, but wait about three or four hours after eating. He shall not sleep in the day-time.

ו דְּבָרִים הַמְשַׁלְשְׁלִין אֶת בְּנֵי מֵעַיִם כְּגוֹן עֲנָבִים וּתְאֵנִים וְתוּתִים וַאֲגַסִּים וַאֲבַטִּיחִים וּמִינֵי הַקִּשּׁוּאִים וּמִינֵי מְלָפְפוֹנוֹת אוֹכֵל אוֹתָם הָאָדָם בַּתְּחִלָּה קֹדֶם אֲכִילָה. וְלֹא יְעָרְבֵם עִם הַמָּזוֹן. אֶלָּא שׁוֹהֶה מְעַט עַד שֶׁיֵּצְאוּ מִבֶּטֶן הָעֶלְיוֹן וְאוֹכֵל מְזוֹנוֹ. וּדְבָרִים שֶׁמְּאַמְּצִין אֶת בְּנֵי מֵעַיִם כְּגוֹן רִמּוֹנִים וּפְרִישִׁים וְתַפּוּחִים וּקְרוֹסְטוֹמוֹלִין אוֹכֵל אוֹתָן תֵּכֶף לִמְזוֹנוֹ. וְלֹא יַרְבֶּה לֶאֱכל מֵהֶן:

6 Things which soften the bowels, as grapes, figs, morus nigra, pears, cucumis melo, cucumis sativus, or cucurbita, man shall eat before partaking of the principal dishes, and not mix it with the other food, but wait a bit till it leaves the esophagus, then take his meal; and things which stiffen the bowels as pomum granatum, quince, apples, or persicum he may eat right after the meal. But of these he should not eat in large quantities.

ז כְּשֶׁיִּרְצֶה אָדָם לֶאֱכל בְּשַׂר עוֹף וּבְשַׂר בְּהֵמָה כְּאֶחָד. אוֹכֵל בַּתְּחִלָּה בְּשַׂר הָעוֹף. וְכֵן בֵּיצִים וּבְשַׂר עוֹף אוֹכֵל בַּתְּחִלָּה בֵּיצִים. בְּשַׂר בְּהֵמָה דַּקָּה וּבְשַׂר בְּהֵמָה גַּסָּה אוֹכֵל בַּתְּחִלָּה בְּשַׂר דַּקָּה. לְעוֹלָם יַקְדִּים אָדָם דָּבָר הַקַּל וּמְאַחֵר הַכָּבֵד:

7 When man desires to have fowl and beef in one meal, he should eat the meat of the fowl first; eggs and poultry in one meal, he should eat eggs first; meat of the flock and meat of the herd in one meal, he should eat the meat of the flock first; he should ever eat the lighter food first and the heavier food last.

ח בִּימוֹת הַחַמָּה אוֹכֵל מַאֲכָלִים הַקָּרִים וְלֹא יַרְבֶּה בִּתְבָלִים וְאוֹכֵל אֶת הַחֹמֶץ. וּבִימוֹת הַגְּשָׁמִים אוֹכֵל מַאֲכָלִים הַחַמִּים וּמַרְבֶּה בִּתְבָלִים וְאוֹכֵל מְעַט מִן הַחַרְדָּל וּמִן הַחִלְתִּית. וְעַל דֶּרֶךְ זוֹ הוֹלֵךְ וְעוֹשֶׂה בַּמְּקוֹמוֹת הַקָּרִים וּבַמְּקוֹמוֹת הַחַמִּים בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם הָרָאוּי לוֹ:

8 During the summer season he should eat his food cold, and not much spices, and partake of vinegar; during the rainy season he should eat his food warm with a liberal dose of spices therein, and partake of some mustard and asafetida. And, in this way he may continue to do in cold zones and in warm zones, in each and every place that which is fit for it.

ט יֵשׁ מַאֲכָלוֹת שֶׁהֵם רָעִים בְּיוֹתֵר עַד מְאֹד וְרָאוּי לָאָדָם שֶׁלֹּא לְאָכְלָן לְעוֹלָם. כְּגוֹן הַדָּגִים הַגְּדוֹלִים הַמְּלוּחִים הַיְשָׁנִים. וְהַגְּבִינָה הַמְּלוּחָה הַיְשָׁנָה. וְהַכְּמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת וְהַבָּשָׂר הַמָּלִיחַ הַיָּשָׁן. וְיַיִן מִגִּתּוֹ. וְתַבְשִׁיל שֶׁשָּׁהָא עַד שֶׁנָּדַף רֵיחוֹ. וְכֵן כָּל מַאֲכָל שֶׁרֵיחוֹ רַע אוֹ מַר בְּיוֹתֵר. הֲרֵי אֵלּוּ לַגּוּף כְּמוֹ סַם הַמָּוֶת. וְיֵשׁ מַאֲכָלוֹת שֶׁהֵן רָעִים אֲבָל אֵינָן כְּמוֹ הָרִאשׁוֹנִים לְרֹעַ. לְפִיכָךְ רָאוּי לָאָדָם שֶׁלֹּא לֶאֱכל מֵהֶן אֶלָּא מְעַט וְאַחַר יָמִים הַרְבֵּה. וְלֹא יַרְגִּיל עַצְמוֹ לִהְיוֹת מְזוֹנוֹ מֵהֶם אוֹ לְאָכְלָן עִם מְזוֹנוֹ תָּמִיד. כְּגוֹן דָּגִים גְּדוֹלִים וּגְבִינָה וְחָלָב שֶׁשָּׁהָא אַחַר שֶׁנֶּחְלַב כ"ד שָׁעוֹת. וּבְשַׂר שְׁוָרִים גְּדוֹלִים וּתְיָשִׁים גְּדוֹלִים וְהַפּוֹל וְהָעֲדָשִׁים וְהַסַּפִּיר וְלֶחֶם שְׂעוֹרִים וְלֶחֶם מַצּוֹת וְהַכְּרוּב וְהֶחָצִיר וְהַבְּצָלִים וְהַשּׁוּמִים וְהַחַרְדָּל וְהַצְּנוֹן. כָּל אֵלּוּ מַאֲכָלִים רָעִים הֵם אֵין רָאוּי לָאָדָם לֶאֱכל מֵאֵלּוּ אֶלָּא מְעַט עַד מְאֹד וּבִימוֹת הַגְּשָׁמִים. אֲבָל בִּימוֹת הַחַמָּה לֹא יֹאכַל מֵהֶן כְּלָל. וְהַפּוֹל וְהָעֲדָשִׁים בִּלְבַד אֵין רָאוּי לְאָכְלָן לֹא בִּימוֹת הַחַמָּה וְלֹא בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. וְהַדְּלוּעִין אוֹכְלִין מֵהֶן בִּימוֹת הַחַמָּה:

9 There are some extremely bad foodstuffs and it is proper that man should not eat them at any time. For instance, the large, salted, old fishes; or stale, salted cheese; or cummin and mushrooms; or old, salted meat; or unfermented wine; or stale odorous victuals; and likewise all kinds of food of a bad smell, or of extremely bitter taste, are to the body like poison. And there are some foodstuffs, while bad, are not as deadly as the former; it is, therefore, advisable for man to partake of them but little, and at long intervals; nor shall he accustom himself to make of them his staple food, or to partake of them constantly along with his staple food. For instance, large fishes, cheese, or milk older than twenty-four hours; meat of big oxen and big rams; beans, lentils, pease, bread made of barley, unleavened-bread, cabbage, leek, onions, garlick, mustard and raddish are all bad food, and it is inadvisable for man to partake of these save only a very small quantity, and during the rainy season only. But during the summer season he should not eat of them at all, save, however, beans and lentils are unfit to eat, neither in summer season nor in rainy season. Pumkins should be eaten during the summer season.

י וְיֵשׁ מַאֲכָלוֹת שֶׁהֵם רָעִים וְאֵינָן כְּמוֹ אֵלּוּ. וְהֵם עוֹף הַמַּיִם וּבְנֵי יוֹנָה הַקְּטַנִּים וְהַתְּמָרִים וְלֶחֶם קָלוּי בְּשֶׁמֶן אוֹ לֶחֶם שֶׁנִּלּוֹשׁ בְּשֶׁמֶן וְהַסּלֶת שֶׁנִּפּוּ אוֹתָהּ כָּל צָרְכָּהּ עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרָה בָּהּ רֵיחַ מוּרְסָן. וְהַצִּיר וְהַמּוּרְיָיס. אֵין רָאוּי לְהַרְבּוֹת מַאֲכָלוֹת אֵלּוּ. וְאָדָם שֶׁהוּא חָכָם וְכוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ וְלֹא יִמָּשֵׁךְ אַחַר תַּאֲוָתוֹ וְלֹא יֹאכַל מִן הַנִּזְכָּרִים כְּלוּם אֶלָּא אִם נִצְרָךְ לָהֶם לִרְפוּאָה הֲרֵי זֶה גִּבּוֹר:

10 There are still other foodstuffs which are bad, but not as bad as these. They are: water fowl, young pigeons, dates, bread toasted in oil, or bread kneeded in oil, fine meal wherein no trace of bran was left, brine and herring-brine. Of these it is unfit to eat much. A wise man, who can control himself, and not be carried away by his desires, who would not eat of the named foodstuffs altogether, save when he needs them as a drug, behold, he is a strong man.

יא לְעוֹלָם יִמְנַע אָדָם עַצְמוֹ מִפֵּרוֹת הָאִילָנוֹת. וְלֹא יַרְבֶּה מֵהֶן וַאֲפִלּוּ יְבֵשִׁין וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר רְטֻבִּים. אֲבָל קֹדֶם שֶׁיִּתְבַּשְּׁלוּ כָּל צָרְכָּן הֲרֵי הֵן כַּחֲרָבוֹת לַגּוּף. וְכֵן הַחֲרוּבִים רָעִים לְעוֹלָם. וְכָל הַפֵּרוֹת הַחֲמוּצִין רָעִים וְאֵין אוֹכְלִין מֵהֶן אֶלָּא מְעַט בִּימוֹת הַחַמָּה וּבַמְּקוֹמוֹת הַחַמִּים. וְהַתְּאֵנִים וְהָעֲנָבִים וְהַשְּׁקֵדִים לְעוֹלָם טוֹבִים בֵּין רְטֻבִּין בֵּין יְבֵשִׁין וְאוֹכֵל אָדָם מֵהֶם כָּל צָרְכּוֹ. וְלֹא יַתְמִיד אֲכִילָתָם אַף עַל פִּי שֶׁהֵן טוֹבִים מִכָּל פְּרִי הָאִילָנוֹת:

11 Man should ever avoid himself from fruits of trees, surely not to partake overmuch thereof, even dried, not to mention fresh; but unripe fruits are daggers to the body. Likewise are Carobs ever bad to eat. And all citrous fruits are bad, and must not be eaten but in small quantities during the summer season, or in warm zones. But figs, grapes and almonds are ever good to eat, whether dry or fresh; of them man may eat all he is in need of, but he should not make them part of his diet permanently, notwithstanding that they are better than all other fruits of the trees.

יב הַדְּבַשׁ וְהַיַּיִן רַע לַקְּטַנִּים וְיָפֶה לַזְּקֵנִים וְכָל שֶׁכֵּן בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. וְצָרִיךְ אָדָם לֶאֱכל בִּימוֹת הַחַמָּה שְׁנֵי שְׁלִישִׁים מַה שֶּׁהוּא אוֹכֵל בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים:

12 Honey and wine are bad for the young but good for the old, particularly in the rainy season. A man needs during the summer season but two-thirds of the food he consumes during the rainy season.

יג לְעוֹלָם יִשְׁתַּדֵּל אָדָם שֶׁיִּהְיוּ מֵעָיו רָפִין כָּל יָמָיו וְיִהְיֶה קָרוֹב לְשִׁלְשׁוּל מְעַט. וְזֶה כְּלָל גָּדוֹל בָּרְפוּאָה כָּל זְמַן שֶׁהָרְעִי נִמְנָע אוֹ יוֹצֵא בְּקֹשִׁי חֳלָאִים רָעִים בָּאִים. וּבַמֶּה יַרְפֶּה אָדָם מֵעָיו אִם יִתְאַמְּצוּ מְעַט. אִם הָיָה בָּחוּר יֹאכַל בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר מְלוּחִים שְׁלוּקִים מְתֻבָּלִין בְּשֶׁמֶן זַיִת וּבְמוּרְיָיס וּבְמֶלַח בְּלֹא פַּת. אוֹ יִשְׁתֶּה מֵי שֶׁלֶק שֶׁל תְּרָדִין אוֹ כְּרוּב בְּשֶׁמֶן זַיִת וּמוּרְיָיס וּמֶלַח. וְאִם הָיָה זָקֵן יִשְׁתֶּה דְּבַשׁ מָזוּג בְּמַיִם חַמִּים בַּבֹּקֶר וְיִשְׁהֵא כְּמוֹ אַרְבַּע שָׁעוֹת וְאַחַר כָּךְ יֹאכַל סְעֻדָּתוֹ. וְיַעֲשֶׂה כֵן יוֹם אֶחָד אוֹ שְׁלֹשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה יָמִים אִם צָרִיךְ לְכָךְ עַד שֶׁיִּרְפּוּ מֵעָיו:

13 Man should ever endeavor to have his bowels soft, near a bit to looseness. Here is a general rule in medicine: As long as there is either complete constipation or the voiding comes with great effort, it is a warning of impending serious ailments. What with shall man cure his bowels if they be somewhat constipated? If he be young, he shall eat every morning salted things, scalded, spiced with olive oil, brine and salt, but without bread; or drink hot extract of spinach, or of Carob mixed with olive oil, brine and salt; if he be old, he should drink in the morning honey in warm water, and wait about four hours, then he may eat his breakfast; this way he shall continue one day or, if needed, three or four days, until his bowels will become soft.

יד וְעוֹד כְּלָל אַחֵר אָמְרוּ בִּבְרִיאוּת הַגּוּף. כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מִתְעַמֵּל וְיָגֵעַ הַרְבֵּה וְאֵינוֹ שָׂבֵעַ וּמֵעָיו רָפִין אֵין חלִי בָּא עָלָיו וְכֹחוֹ מִתְחַזֵּק. וַאֲפִלּוּ אוֹכֵל מַאֲכָלוֹת הָרָעִים:

14 And yet another rule was laid down with respect to the health of the body; As long as a man works, and tires himself out to the extreme, and does not eat to his full satiety, and his bowels are soft, no ailment will visit him, and his strength will increase, even though he partakes of foods which are considered bad.

טו וְכָל מִי שֶׁהוּא יוֹשֵׁב לָבֶטַח וְאֵינוֹ מִתְעַמֵּל. אוֹ מִי שֶׁמַּשְׁהֵא נְקָבָיו. אוֹ מִי שֶׁמֵּעָיו קָשִׁין. אֲפִלּוּ אָכַל מַאֲכָלוֹת טוֹבִים וְשָׁמַר עַצְמוֹ עַל פִּי הָרְפוּאָה. כָּל יָמָיו יִהְיוּ מַכְאוֹבִים וְכֹחוֹ תָּשֵׁשׁ. וַאֲכִילָה גַּסָּה לְגוּף כָּל אָדָם כְּמוֹ סַם הַמָּוֶת. וְהוּא עִקָּר לְכָל הֶחֳלָאִים. וְרֹב הֶחֳלָאִים שֶׁבָּאִים עַל הָאָדָם אֵינָם אֶלָּא אוֹ מִפְּנֵי מַאֲכָלִים רָעִים. אוֹ מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְמַלֵּא בִּטְנוֹ וְאוֹכֵל אֲכִילָה גַּסָּה אֲפִלּוּ מִמַּאֲכָלִים טוֹבִים. הוּא שֶׁשְּׁלֹמֹה אָמַר בְּחָכְמָתוֹ (משלי כא כג) "שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ". כְּלוֹמַר שׁוֹמֵר פִּיו מִלֶּאֱכל מַאֲכָל רַע אוֹ מִלִּשְׂבֹּעַ וּלְשׁוֹנוֹ מִלְּדַבֵּר אֶלָּא בִּצְרָכָיו:

15 But whosoever sits idle and takes no exercise, or who witholds eliminations of his bowels, or whose bowels are constipated, even though he will eat only good food and keep himself up after the prescribed medical rules, he will suffer pain all his life, and his strength will fade away. Ravenous eating is as deadly to the body of every man as poison, and is the base of all sickness; for, most diseases which visit man are not possible save either because of bad food, or because he fills up his bowels with overmuch food, even though the food be of good quality. Concerning this Solomon in his wisdom said: "Whoso guardeth his mouth and his tongue guardeth his soul against distresses" (Prov. 21.23), meaning, that whoso guards his mouth against bad food and ravenous eating, and his tongue from speaking aught but of the things he needs, guards his soul against distresses.

טז דֶּרֶךְ הָרְחִיצָה. שֶׁיִּכָּנֵס אָדָם לַמֶּרְחָץ מִשִּׁבְעָה יָמִים לְשִׁבְעָה יָמִים. וְלֹא יִכָּנֵס סָמוּךְ לַאֲכִילָה. וְלֹא כְּשֶׁהוּא רָעֵב. אֶלָּא כְּשֶׁיַּתְחִיל הַמָּזוֹן לְהִתְעַכֵּל. וְרוֹחֵץ כָּל גּוּפוֹ בְּחַמִּין שֶׁאֵין הַגּוּף נִכְוֶה בָּהֶן. וְרֹאשׁוֹ בִּלְבַד בְּחַמִּין שֶׁהַגּוּף נִכְוֶה בָּהֶן. וְאַחַר כָּךְ יִרְחַץ גּוּפוֹ בְּפוֹשְׁרִין וְאַחַר כָּךְ בְּפוֹשְׁרִין מִן הַפּוֹשְׁרִין עַד שֶׁיִּרְחַץ בְּצוֹנֵן. וְלֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ מַיִם לֹא פּוֹשְׁרִין וְלֹא צוֹנֵן. וְלֹא יִרְחַץ בְּצוֹנֵן בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. וְלֹא יִרְחַץ עַד שֶׁיַּזִּיעַ וִיפָרֵךְ כָּל גּוּפוֹ. וְלֹא יַאֲרִיךְ בַּמֶּרְחָץ אֶלָּא כְּשֶׁיַּזִּיעַ וִיפָרֵךְ גּוּפוֹ יִשְׁתַּטֵּף וְיֵצֵא. וּבוֹדֵק עַצְמוֹ קֹדֶם שֶׁיִּכָּנֵס לַמֶּרְחָץ וְאַחַר שֶׁיֵּצֵא שֶׁמָּא יְהֵא צָרִיךְ לִנְקָבָיו. וְכֵן בּוֹדֵק אָדָם עַצְמוֹ תָּמִיד קֹדֶם אֲכִילָה וְאַחַר אֲכִילָה. וְקֹדֶם בְּעִילָה וְאַחַר בְּעִילָה. וְקֹדֶם שֶׁיִּיגַע וְיִתְעַמֵּל וְאַחַר שֶׁיִּיגַע וְיִתְעַמֵּל. וְקֹדֶם שֶׁיִּישַׁן וְאַחַר שֶׁיִּישַׁן. וּבְשִׁעוּר הַכּל עֲשָׂרָה:

16 The way of proper bathing: A man should bathe once every seven days, but never at meal-time, nor when hungry, only when the food will commence to be digested. His whole body one should wash in warm water of a temperature which does not scald the body; save the head on which he may use water of a temperature which would scald the body. Then he should wash his body in lukewarm water, then in water of a temperature lower than that, until he should finish washing his body in cold water. But upon his head he shall use neither lukewarm nor cold water. During the rainy season he should not bathe in cold water. He should not bathe before he will perspire and tire out his whole body; neither should he remain long in the bath-house, but as soon as he will perspire and tire his body he should wash freely and depart. He should examine himself before he enters the bath-house and after his departure if there be a need for elimination of the bowels. Likewise one should examine himself that way continuously before and after meals, before and after coition, before and after exercise, before and after sleeping, totaling ten times.

יז כְּשֶׁיֵּצֵא אָדָם מִן הַמֶּרְחָץ יִלְבַּשׁ בְּגָדָיו וִיכַסֶּה רֹאשׁוֹ בַּבַּיִת הַחִיצוֹן כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשְׁלֹט בּוֹ רוּחַ קָרָה. וַאֲפִלּוּ בִּימוֹת הַחַמָּה צָרִיךְ לְהִזָּהֵר. וְיִשְׁהֵא אַחַר שֶׁיֵּצֵא עַד שֶׁתִּתְיַשֵּׁב נַפְשׁוֹ וְיָנוּחַ גּוּפוֹ וְתָסוּר הַחֲמִימוּת וְאַחַר כָּךְ יֹאכַל. וְאִם יָשֵׁן מְעַט כְּשֶׁיֵּצֵא מִן הַמֶּרְחָץ קֹדֶם אֲכִילָה הֲרֵי זֶה יָפֶה מְאֹד. וְלֹא יִשְׁתֶּה מַיִם קָרִים בְּצֵאתוֹ מִן הַמֶּרְחָץ וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁלֹּא יִשְׁתֶּה בַּמֶּרְחָץ. וְאִם צָמֵא כְּשֶׁיָּצָא מִן הַמֶּרְחָץ וְאֵינוֹ יָכוֹל לִמְנֹעַ עַצְמוֹ יְעָרֵב הַמַּיִם בְּיַיִן אוֹ בִּדְבַשׁ וְיִשְׁתֶּה. וְאִם סָךְ בְּשֶׁמֶן בַּמֶּרְחָץ בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים אַחַר שֶׁיִּשְׁתַּטֵּף הֲרֵי זֶה טוֹב:

17 On leaving the bath-house he shoud dress and cover his head in the outer room, so as not to expose himself to a draft, the precaution being necessary even during the summer season. After he departs from the bath-house he should linger a while till he be composed in spirit, and rested in body, and be rid of the warmth, after which he may eat. If he sleep a while, after leaving the bath-house, before he partakes of a meal, it is very good. He should not drink cold water immediately after leaving the bath-house, needless to say that he should not drink while in the bath-house. If he be thirsty when leaving the bath-house, and is unable to restrain himself he should mix the water with wine or honey and drink. If he massaged himself with oil while in the bath-house, in the rainy season, after taking a plunge, it is wholesome.

יח לֹא יַרְגִּיל אָדָם לְהַקִּיז דָּם תָּמִיד. וְלֹא יַקִּיז אֶלָּא אִם יִהְיֶה צָרִיךְ לוֹ בְּיוֹתֵר. וְלֹא יַקִּיז לֹא בִּימוֹת הַחַמָּה וְלֹא בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים אֶלָּא מְעַט בִּימֵי נִיסָן וּמְעַט בִּימֵי תִּשְׁרֵי. וּמֵאַחַר חֲמִשִּׁים שָׁנָה לֹא יַקִּיז כְּלָל. וְלֹא יַקִּיז אָדָם דָּם וְיִכָּנֵס לַמֶּרְחָץ בּוֹ בַּיּוֹם. וְלֹא יַקִּיז וְיֵצֵא לַדֶּרֶךְ. וְלֹא בְּיוֹם שֶׁיָּבוֹא מִן הַדֶּרֶךְ. וְיֹאכַל וְיִשְׁתֶּה בְּיוֹם הַהַקָּזָה פָּחוֹת מִמַּה שֶּׁהוּא רָגִיל. וְיָנוּחַ בְּיוֹם הַהַקָּזָה וְלֹא יִיגַע וְלֹא יִתְעַמֵּל וְלֹא יְטַיֵּל:

18 Man should not make a constant practice of blood-letting, and he should not let blood save when there is an extraordinary need for it. He should not let blood either during the summer season or during the rainy season, but a little in the spring (during the days of Nisan) and a little in the fall (during the days of Tishri). After his fiftieth year he should never let blood. Neither shall he let blood and go to a bath-house on the same day, nor let blood and start on a journey, nor on the day he returns from a journey; and on the day of blood-letting he should eat and drink less than his accustomed portion. On the day of blood-letting he should rest and not tire himself, nor take exercise, nor walk about.

יט שִׁכְבַת זֶרַע הִיא כֹּחַ הַגּוּף וְחַיָּיו וּמְאוֹר הָעֵינַיִם וְכָל שֶׁתֵּצֵא בְּיוֹתֵר הַגּוּף כָּלֶה וְכֹחוֹ כָּלֶה וְחַיָּיו אוֹבְדִים. הוּא שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ (משלי לא ג) "אַל תִּתֵּן לַנָּשִׁים חֵילֶךָ". כָּל הַשָּׁטוּף בִּבְעִילָה זִקְנָה קוֹפֶצֶת עָלָיו. וְכֹחוֹ תָּשֵׁשׁ. וְעֵינָיו כֵּהוֹת. וְרֵיחַ רַע נוֹדֵף מִפִּיו וּמִשֶּׁחְיוֹ. וּשְׂעַר רֹאשׁוֹ וְגַבּוֹת עֵינָיו וְרִיסֵי עֵינָיו נוֹשְׁרוֹת. וּשְׂעַר זְקָנוֹ וְשֶׁחְיוֹ וּשְׂעַר רַגְלָיו רַבֶּה. שִׁנָּיו נוֹפְלוֹת. וְהַרְבֵּה כְּאֵבִים חוּץ מֵאֵלּוּ בָּאִים עָלָיו. אָמְרוּ חַכְמֵי הָרוֹפְאִים אֶחָד מֵאֶלֶף מֵת בִּשְׁאָר חֳלָאִים וְהָאֶלֶף מֵרֹב הַתַּשְׁמִישׁ. לְפִיכָךְ צָרִיךְ אָדָם לְהִזָּהֵר בְּדָבָר זֶה אִם רָצָה לִחְיוֹת בְּטוֹבָה. וְלֹא יִבְעֹל אֶלָּא כְּשֶׁיִּמָּצֵא גּוּפוֹ בָּרִיא וְחָזָק בְּיוֹתֵר וְהוּא מִתְקַשֶּׁה הַרְבֵּה שֶׁלֹּא לְדַעְתּוֹ. וּמַסִּיחַ עַצְמוֹ לְדָבָר אַחֵר וְהַקִּשּׁוּי בּוֹ כְּשֶׁהָיָה. וְיִמָּצֵא כֹּבֶד מִמָּתְנָיו וּלְמַטָּה וּכְאִלּוּ חוּטֵי הַבֵּיצִים נִמְשָׁכִים וּבְשָׂרוֹ חַם. זֶה צָרִיךְ לִבְעל וּרְפוּאָה לוֹ שֶׁיִּבְעל. לֹא יִבְעֹל אָדָם וְהוּא שָׂבֵעַ וְלֹא רָעֵב אֶלָּא אַחַר שֶׁיִּתְעַכֵּל הַמָּזוֹן שֶׁבְּמֵעָיו. וְיִבְדֹק נְקָבָיו קֹדֶם בְּעִילָה וּלְאַחַר בְּעִילָה. וְלֹא יִבְעֹל מְעֻמָּד וְלֹא מְיֻשָּׁב. וְלֹא בְּבֵית הַמֶּרְחָץ וְלֹא בְּיוֹם שֶׁיִּכָּנֵס לַמֶּרְחָץ. וְלֹא בְּיוֹם הַקָּזָה. וְלֹא בְּיוֹם יְצִיאָה לַדֶּרֶךְ אוֹ בִּיאָה מִן הַדֶּרֶךְ לֹא לִפְנֵיהֶם וְלֹא לְאַחֲרֵיהֶם:

19 Semen is the vigor of the body, its very life, and the light of the eyes, and its too frequent emission sets decay in the body, wastes its strength, and ends life itself, which is as Solomon in his wisdom said: "Give not unto women thy vigor" (Prov. 31.3). Whosoever indulges in sensuality ages before his time, his strength fails him, his eyes become dim, a foul odor issues from his mouth and from underneath his arms, the hair of his head, eye-brows, and eye-lids fall out; the hair of his beard, under his arms and his feet grow heavier, his teeth fall out, and many more ailments besides these come upon him. Doctors of medicine said: "One in a thousand die of other diseases, and the rest of the thousand from overindulgence of sex. Therefore, must man be careful in this matter, if he desires to lead a good life. He should not yield to an urge save if his body be in good health and exceedingly vigorous, with involuntary erection despite diversion, and a pressure on the genitocrural arteries accompanied by warm wave over his body, when there is a hygienic need of relief. But he should not still an urge when sated and not when hungry, but after the food in his bowels be digested. Care should be taken, before and after, whether there is a need of elimination. Neither standing nor sitting; neither in the bath-house nor on the day of bathing; neither on the day of blood-letting nor on the day of departing for or returning from a journey; neither preceding nor following all these.

כ כָּל הַמַּנְהִיג עַצְמוֹ בִּדְרָכִים אֵלּוּ שֶׁהוֹרִינוּ אֲנִי עָרֵב לוֹ שֶׁאֵינוֹ בָּא לִידֵי חֹלִי כָּל יָמָיו עַד שֶׁיַּזְקִין הַרְבֵּה וְיָמוּת וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְרוֹפֵא. וְיִהְיֶה גּוּפוֹ שָׁלֵם וְעוֹמֵד עַל בֻּרְיוֹ כָּל יָמָיו. אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה גּוּפוֹ רַע מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ. אוֹ אִם הָיָה רָגִיל בְּמִנְהָג מִן הַמִּנְהָגוֹת הָרָעִים מִתְּחִלַּת מוֹלַדְתּוֹ. אוֹ אִם תָּבוֹא מַכַּת דֶּבֶר אוֹ מַכַּת בַּצֹּרֶת לָעוֹלָם:

20 Whosoever trains himself in these ways which were pointed out, I assure him that he will encounter no sickness all of his days, until he will die of old age; he will need no doctor; his body will be sound and well preserved throughout his life, unless his body be bad from its very formation or if there be a visitation of a pestilence or famine upon the world.

כא וְכָל הַמִּנְהָגוֹת הַטּוֹבִים הָאֵלּוּ שֶׁאָמַרְנוּ אֵין רָאוּי לִנְהֹג בָּהֶן אֶלָּא הַבָּרִיא. אֲבָל הַחוֹלֶה אוֹ מִי שֶׁאֶחָד מֵאֵיבָרָיו חוֹלֶה אוֹ מִי שֶׁנָּהַג מִנְהָג רַע שָׁנִים רַבּוֹת. יֵשׁ לְכָל אֶחָד מֵהֶם דְּרָכִים אֲחֵרִים וְהַנְהָגוֹת כְּפִי חָלְיוֹ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסֵפֶר הָרְפוּאוֹת. וְשִׁנּוּי וֶסֶת תְּחִלַּת חלִי:

21 But all of the aforesaid good rules none but the healthy should follow. One who is sick, or he who has a diseased limb, or one who followed bad habits for many years, for each of such there are different ways of cure and rules of conduct, according to the nature of his ailment, as it is more clearly stated in the book of medicine. As a rule a change in routine of life is the germ of disease.

כב כָּל מָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ רוֹפֵא. אֶחָד הַבָּרִיא וְאֶחָד הַחוֹלֶה אֵין רָאוּי לוֹ לָזוּז מִכָּל הַדְּרָכִים הָאֵלּוּ שֶׁנֶּאֶמְרוּ בְּפֶרֶק זֶה. שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶן לְאַחֲרִית טוֹבָה מֵבִיא:

22 Wherever there is no doctor of medicine to be found, whether one is healthy or whether one is sick, it is not advisable for any one to deviate from the rules of conduct laid down in this chapter, for each of these leads to a good goal.

כג כָּל עִיר שֶׁאֵין בָּהּ עֲשָׂרָה דְּבָרִים הָאֵלּוּ אֵין תַּלְמִיד חָכָם רַשַּׁאי לָדוּר בְּתוֹכָהּ. וְאֵלּוּ הֵן: רוֹפֵא. וְאֻמָּן. וּבֵית הַמֶּרְחָץ. וּבֵית הַכִּסֵּא. וּמַיִם מְצוּיִין כְּגוֹן נָהָר וּמַעְיָן. וּבֵית הַכְּנֶסֶת. וּמְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת. וְלַבְלָר. וְגַבַּאי צְדָקָה. וּבֵית דִּין מַכִּים וְחוֹבְשִׁים:

23 In any city where these ten conveniences are not found a disciple of the wise is not permitted to live: a physician, a surgeon, a bath-house, a comfort-station, running water, as a river or spring, a house of worship, a school teacher, a recorder, a collector of charity, and a tribunal with police powers.

Previous Chapter Next Chapter