א דע שזה הענין הנכבד הגדול אשר התחיל יחזקאל – עליו השלום – ללמדנו אותו מסידור ה׳מרכבה׳ בהערת הנבואה אשר עוררתהו ללמדנו אותו, הוא הענין בעצמו שלימדנו ישעיה – עליו השלום – בכלל לא הצטרך אל זה הפרט – והוא אמרו: ״ואראה את אדוני יושב על כסא רם ונישא ושוליו מלאים את ההיכל שרפים עומדים וגו׳״. כבר בארו לנו ה׳חכמים׳ כל זה והעירו אותנו על זה הענין, ואמרו שההשגה אשר השיג יחזקאל היא ההשגה בעצמה אשר השיגה ישעיה; והמשילו בזה משל בשני אנשים שראו את המלך בעת רכבו, האחד מהם בני כרך, והשני מבני כפר – כי בן הכרך לדעתו שאנשי העיר יודעים תכונת רכיבת המלך אינו מספר תכונת רכיבתו אבל אומר ״ראיתי את המלך לבד; והאחר מפני היותו רוצה לספר לאנשי הכפר אשר אינם יודעים דבר מתכונתה פרט להם תכונת רכיבתו איך היא ותואר דגליו וחילותיו ומשרתיו ועושי דברו ומצוותיו. ובזה השיעור מהערתם תועלות גדולות מאד. והוא אמרם בחגיגה ״כל מה שראה יחזקאל ראה ישעיה, ישעיה דומה לבן כרך שראה את המלך יחזקאל דומה לבן כפר שראה את המלך״. ואלו הדברים אפשר שיפורש בהם על דעת אומרם מה שזכרתי תחילה – והוא שישעיה לא היו אנשי דורו צריכים לבאר להם הפרוט ההוא, אבל הספיק להם אמרו: ׳ואראה את אדוני וגו׳׳ ו׳בני הגולה׳ היו צריכים לפרוט הזה. ואולי שהאומר הזה חשב שישעיה יותר שלם מיחזקאל, ושההשגה שנבהל עליה יחזקאל והיתה נוראה בעיניו היתה ידועה לישעיה ידיעה שלא היה צריך לספרה על דרך חידוש, להיותה ענין ידוע אצל השלמים.
1 THE sublime and great subject which Ezekiel by prophetic impulse began to teach us in the description of the Mercabah, is exactly the same which Isaiah taught us in general outlines, because he did not require all the detail. Isaiah says, “I saw the Lord sitting upon a throne, high and lifted up, and his train filled the temple. Above it stood seraphims,” etc. (Isa. 6:1 seq.). Our Sages have already stated all this clearly, and called our attention to it. For they say that the vision of Ezekiel is the same as that of Isaiah, and illustrate their view by the following simile:—Two men saw the king riding, the one a townsman, the other a countryman. The former, seeing that his neighbours know well how the king rides, simply tells them that he saw the king; but the villager, wishing to tell his friends things which they do not know, relates in detail how the king was riding, describes his followers, and the officers who execute his order and command. This remark is a most useful hint; it is contained in the following passage (Ḥagigah, 13 b): “Isaiah saw all that has been seen by Ezekiel: Isaiah is like a townsman that sees the king, Ezekiel like a countryman that sees the king.” These words can be explained in the manner which I have just mentioned, viz., the generation of Isaiah did not require the detailed description: his account, “I saw the Lord,” etc., sufficed. The generation of the Babylonian exile wanted to learn all the details. It is, however, possible that the author of this saying held Isaiah as more perfect than Ezekiel, so that the vision might have overawed Ezekiel and appeared fearful to him; but Isaiah was so familiar with it that he did not consider it necessary to communicate it to others as a new thing, especially as it was well known to the intelligent.