א צריך להעירך על ענין אחד שנטה אליו יונתן בן עוזיאל – עליו השלום – והוא כי כאשר ראה מאמר הנביא מבואר ״לאופנים – להם קורא הגלגל באזני״ גזר אומר שה׳אופנים׳ הם השמים. ותרגם כל ׳אופן׳ – ׳גלגלא׳ וכל ׳אופנים׳ – ׳גלגליא׳. ואין ספק אצלי, שמה שחיזק אצלו עליו השלום זה הפרוש – הוא מאמר יחזקאל עליו השלום ב׳אופנים׳ שהם ״כעין תרשיש״ וזה – מראה מיוחס לשמים כמו שהוא מפורסם. וכאשר מצא הכתוב: ״וארא החיות והנה אופן אחד בארץ״ שיורה בלא ספק שה׳אופנים בארץ׳ היה קשה עליו לפי הפרוש ההוא, ונמשך אחר פרושו ופרש אמרו הנה ׳ארץ׳ – שטח השמים, שהוא ׳ארץ׳ בערך למה שעל השטח ההוא, ותרגם ׳אופן אחד בארץ׳: ״מלרע לרום שמיא״. והבן פרושו איך הוא. ואשר יראה לי מה שהביאו לזה הפרוש הוא חשבו – עליו השלום – ש׳גלגל׳ שם הראשון לשמים; ונראה לי שאין הדבר אלא כך והוא – שהגלילה שמה ׳גלגל׳: ״וגלגלתיך מן הסלעים״, ״ויגל את האבן״; ומפני זה נאמר: ״וכגלגל לפני סופה״ – להתגלגלו; ומפני זה נקראת ׳גולגולת׳ הראש כך להיותה עגולה. ומפני שכל כדור מתגלגל במהרה, נקרא כל דבר כדורי ׳גלגל׳; ולזה נקראו השמים ׳גלגלים׳ מפני עיגולם – רצוני לומר: להיותם כדוריים – ואמרו: ״גלגל הוא שחוזר״ וקוראים גם כן הגלגלים הקטנים של עץ והגדולים ׳גלגל׳ לזה הענין בעצמו. אם כן, אמרו: ׳לאופנים – להם קורא הגלגל באזני׳ היה – ללמדנו תמונתם כי לא נזכר להם תמונה ולא תואר, אלא שהם ׳גלגלים׳. אבל אמרו בהם ׳כתרשיש׳ הנה באר לך זה גם כן בסיפור השני ואמר ב׳אופנים׳: ״ומראה האופנים כעין אבן תרשיש״ ותרגם יונתן בן – עוזיאל – עליו השלום – ״כעין אבן טבא״ – והנה ידעת שבזה הלשון עצמו תרגם אונקלוס ״כמעשה לבנת הספיר״. ואמר: ״כעובד אבן טבא״ – אם כן, אין הפרש בין אמרו: ׳כעין אבן תרשיש׳ ובין אמרו: ׳כמעשה לבנת הספיר׳ והבן זה!
1 IT is necessary to call your attention to an idea expressed by Jonathan, the son of Uzziel. When he saw that the prophet says in reference to the Ofannim, “It was cried unto them in my hearing, O gilgal” (“sphere”) (x. 13), he assumed that by Ofannim the heavens are meant, and rendered Ofan by gilgal, “sphere,” and Ofannim by gilgelaya, “spheres.” I have no doubt that he found a confirmation of his opinion in the words of the prophet that the Ofannim were like unto the colour of tarshish (ver. 16), a colour ascribed to the heavens, as is well known. When he, therefore, noticed the passage, “Now as I beheld the Ḥayyot, behold one Ofan upon the earth” (i. 15), which clearly shows that the Ofannim were upon the earth, he had a difficulty in explaining it in accordance with his opinion. Following, however, his interpretation, he explains the terms erez, employed here as denoting the inner surface of the heavenly sphere, which may be considered as erez (“earth” or “below”), in relation to all that is above that surface. He therefore translates the words ofan eḥad ba-areẓ, as follows: “One ofan was below the height of the heavens.” Consider what his explanation of the passage must be. I think that he gave this explanation because he thought that gilgal denotes in its original meaning “heaven.” My opinion is that gilgal means originally “anything rolling”; comp. “And I will roll thee (ve-gilgaltika) down from the rocks” (Jer. 51:25); “and rolled (va-yagel) the stone” (Gen. 29:10); the same meaning the word has in the phrase: “Like a rolling thing (galgal) before the whirlwind” (Isa. 17:13). The poll of the head, being round, is therefore called gulgolet; and because everything round rolls easily, every spherical thing is called gilgal; also the heavens are called gilgallim on account of their spherical form. Thus our Sages use the phrase, “It is a wheel (gilgal) that moves round the world”; and a wooden ball, whether small or large, is called gilgal. If so, the prophet merely intended by the words, “As for the Ofannim, it is cried to them in my hearing, O sphere” (gilgal), to indicate the shape of the Ofannim, as nothing has been mentioned before respecting their form and shape; but he did not mean to say that the Ofannim are the same as the heavens. The term “like tarshish” is explained in the second account, in which it is said of the Ofannim: “And the appearance of the Ofannim was like the colour of tarshish.” This latter passage is translated by Jonathan, the son of Uzziel, “like the colour of a precious stone, “exactly in the same manner as Onkelos translates the phrase ke-ma‘ase libnat ha-sappir, “like the work of the whiteness of sapphire” (Exod. 29:10). Note this.