Guide for the Perplexed, Part 3 Chapter 35

Chapter 35

א ראיתי לחלק ה׳מצוות׳ לפי זאת הכונה אל ארבעה עשר כללים.
1 IN accordance with this intention I find it convenient to divide all precepts into fourteen classes.
ב הכלל הראשון כולל ה׳מצוות׳ אשר הם דעות שרשיות, והם אשר ספרנום ב״הלכות יסודי התורה״. ומן הכלל הזה עוד ה׳תשובה׳ וה׳תעניות׳ – כמו שאבאר. ולא יאמר בנתינת הדעות האמיתיות והמועילות באמונת התורה מה תועלתם? – כמו שבארנו.
2 The first class comprises those precepts which form fundamental principles, such as we have enumerated in Hilkot yesode ha-torah. Repentance and fasts belong also to this class, as will be shown.
ג הכלל השני כולל ה׳מצוות׳ הנתלות באיסור ׳עבודה זרה׳ והם אשר מנינו אותם ב״הלכות עבודה זרה״. ודע, ש׳כלאי בגדים וערלה וכלאי הכרם׳ הם גם כן מזה הכלל – כמו שיתבאר. וסיבת זה הכלל גם כן ידועה מפני שהוא – לאמת הדעות האמתיות ולהשאירם לנצח בהמון.
3 The second class comprises the precepts which are connected with the prohibition of idolatry, and which have been described by us in Hilkot a‘bodah-zarah. The laws concerning garments of linen and wool, concerning the fruit of trees in the first three years after they have been planted, and concerning divers seeds in a vineyard, are likewise contained in this class. The object of these precepts is to establish certain true principles and to perpetuate them among the people.
ד הכלל השלישי כולל ה׳מצוות׳ התלויות בתיקון המידות, והם אשר ספרנום ב״הלכות דעות״. וידוע שבטוב המדות תשלם חברת בני אדם וקיבוציהם אשר הוא הכרחי לסידור עניני בני אדם.
4 The third class is formed by commandments which are connected with the improvement of the moral condition [of mankind]; these are mentioned in Hilkot de‘ot. It is known that by a good moral state those social relations, which are indispensable for the well-being of mankind, are brought to perfection.
ה הכלל הרביעי כולל ה׳מצוות׳ התלויות בצדקות ובהלואות ובמתנות ומה שנמשך עמהם: כ׳ערכים׳ וה׳חרמים׳ ודיני ה׳מלוה׳ וה׳עבדים׳ – וכל ה׳מצוות׳ אשר נמנו ב״ספר זרעים״ מלבד ה׳כלאים׳ וה׳ערלה׳. וסיבת אלו כולם מבוארת, כי תועלתם חוזרת על הכל חלילה כי העשיר היום – הוא או זרעו יהיה עני למחר, והעני היום – הוא או בנו יהיה עשיר למחר.
5 The fourth class includes precepts relating to charity, loans, gifts, and the like, e.g., the rules respecting “valuations,” (scil., of things devoted to sacred purposes, Lev. 27:1-27); “things devoted” (ibid. ver. 28); laws concerning loans and servants, and all the laws enumerated in the section Zera‘im, except the rules of “mixtures” and “the fruit of trees in the first three years.” The object of these precepts is clear; their benefit concerns all people by turns; for he who is rich to-day may one day be poor—either he himself or his descendants; and he who is now poor, he himself or his son may be rich to-morrow.
ו הכלל החמישי כולל ה׳מצוות׳ התלויות במניעת העול והחמס והם אשר כלל אותם ״ספר נזיקין״ מחיבורנו. ותועלת זה הכלל מבוארת.
6 The fifth class contains those precepts which relate to the prevention of wrong and violence; they are included in our book in the section Neziḳin. Their beneficial character is evident.
ז הכלל הששי כולל ה׳מצוות׳ התלויות בדיני ממונות כ׳דין גנב וגזלן ודין עדים זוממין׳ ורוב מה שספרנום ב״ספר שופטים״. ותועלת כל אלו מבוארת – שאם לא יענש החוטא והחומס לא יסתלק נזק בשום פנים ולא יסתלק חושב להרע. ולא כשטות החושבים שהנחת דיני התשלומים היא חמלה על בני אדם, אבל היא אכזריות גמורה והפסד סדר המדינה. אבל החמלה היא מה שציוה בו ית׳: ״שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך״.
7 The sixth class is formed of precepts respecting fines, e.g., the laws on theft and robbery, on false witnesses, and most of the laws contained in the section Shofetim belong to this class. Their benefit is apparent; for if sinners and robbers were not punished, injury would not be prevented at all: and persons scheming evil would not become rarer. They are wrong who suppose that it would be an act of mercy to abandon the laws of compensation for injuries; on the contrary, it would be perfect cruelty and injury to the social state of the country. It is an act of mercy that God commanded “judges and officers thou shalt appoint to thee in all thy gates” (Deut. 16:118).
ח הכלל השביעי כולל דיני ממון התלויים בעסקי בני אדם קצתם עם קצתם, כהלואה והשכירות והפקדונות והמקח והממכר וכיוצא באלו, וירושות מזה הכת. והם ה׳מצוות׳ אשר ספרנום ב״ספר קנין ומשפטים״. ותועלת זה הכלל מבוארת, כי זה ההשתתפות בממון הכרחי לבני אדם בכל מדינה, ואי אפשר בלא נתינת דרכי יושר באלו העסקים ולשערם שיעור מועיל.
8 The seventh class comprises those laws which regulate the business transactions of men with each other; e.g., laws about loans, hire, trust, buying, selling, and the like; the rules about inheritance belong to this class. We have described these precepts in the sections Kinyan and Mishpatim. The object of these precepts is evident, for monetary transactions are necessary for the peoples of all countries, and it is impossible to have these transactions without a proper standard of equity and without useful regulations.
ט הכלל השמיני כולל ׳מצוות׳ הימים הידועים – רצוני לומר: ׳שבתות וימים טובים׳ – והם אשר ספרנום ב״ספר זמנים״. והתורה בארה עילת כל יום מהם וזכרה סיבתו ושהוא – להגיע אל דעת אמיתי או למנוחת גוף או לשניהם יחד – כמו שאני עתיד לבאר.
9 The eighth class includes those precepts which relate to certain days, as Sabbaths and holydays: they are enumerated in the section Zemannim. The Law states clearly the reason and object of each of these precepts; they are to serve as a means for establishing a certain principle among us, or securing bodily recreation, or effecting both things at the same time, as will be shown by me.
י הכלל התשיעי כולל שאר העבודות הכוללות המעשיות כתפילה ו׳קריאת שמע׳ ושאר מה שספרנום ב״ספר אהבה״ – מלבד ה׳מילה׳. ותועלת זה הכלל מבוארת שהוא כולו – מעשים שמחזקים הדעות באהבת האלוה ומה שצריך שיאמן בו ושייוחס אליו.
10 The ninth class comprises the general laws concerning religious rites and ceremonies, e.g., laws concerning prayers, the reading of Shema’, and the other rules given in the section Ahabah, with the exception of the law concerning circumcision. The object of these laws is apparent; they all prescribe actions which firmly establish the love of God in our minds, as also the right belief concerning Him and His attributes.
יא הכלל העשירי כולל ה׳מצוות׳ התלויות ב׳מקדש׳ וכליו ומשרתיו, והם ה׳מצוות׳ אשר ספרנום ב״ספר עבודה״. וכבר קדם לנו זכרון תועלת זה הכלל.
11 The tenth class is formed of precepts which relate to the Sanctuary, its vessels, and its ministers; they are contained in the section ‘Abodah. The object of these precepts has already been mentioned by us (supra, chap. xxxii.).
יב הכלל העשתי עשר כולל ה׳מצוות׳ התלויות ב׳קרבנות׳ והם רוב ה׳מצוות׳ אשר ספרנום ב״ספר עבודה״ ו״ספר קרבנות״. וכבר קדם לנו זכרון תועלת המצוה ב׳קרבנות׳ בכלל ואיך היה הכרחי בזמן ההוא.
12 The eleventh class includes those precepts which relate to Sacrifices. Most of these laws we have mentioned in the sections ‘Abodah and Ḳorbanot. We have already shown the general use of the sacrificial laws, and their necessity in ancient time.
יג הכלל השנים עשר כולל ה׳מצוות׳ התלויות ב׳טומאות׳ וב׳טהרות׳ והכונה בכולם בכלל – להתרחק מהכנס למקדש כדי שיהיה לו בנפש גדולה ויהיו יראים ופוחדים ממנו – כמו שאני עתיד לבאר.
13 The twelfth class comprises the laws concerning things unclean and clean. The general object of these laws is, as will be explained by me, to discourage people from [frequently] entering the Sanctuary; in order that their minds be impressed with the greatness of the Sanctuary, and approach it with respect and reverence.
יד הכלל השלושה עשר כולל ה׳מצוות׳ התלויות באיסור מאכלים ומה שנתלה בהם, והם ה׳מצוות׳ אשר זכרנום ב״הלכות מאכלות אסורות״ ו׳נדרים ונזירות׳ מזה הכלל. והכונה בכל זה – לפסוק רוב התאוות והשילוח בבקשת הערב ולשום תאות המאכל והמשתה תכלית – כמו שבארנו בפתיחת ״אבות״ מפרוש ה״משנה״.
14 The thirteenth class includes the precepts concerning forbidden food and the like; we have given them in Hilkot maakalot asurot; the laws about vows and temperance belong also to this class. The object of all these laws is to restrain the growth of desire, the indulgence in seeking that which is pleasant, and the disposition to consider the appetite for eating and drinking as the end [of man’s existence]. We have explained this in our Commentary on the Mishnah, in the Introduction (chap. iv.) to The Sayings of the Fathers.
טו הכלל הארבעה עשר כולל ה׳מצוות׳ הנתלות באיסור קצת הביאות – והם אשר ספרנום ב״ספר נשים״ ו״הלכות איסורי ביאה״; ו׳כלאי בהמה׳ – מזה הכלל. והכונה באלו גם כן למעט המשגל ולמעט מותר תאות הביאה בכל אשר יוכל ולא יעשה זה התכלית כמעשה הסכלים – כמו שבארנו בפרוש ״מסכת אבות״; והמילה גם כן מזה הכלל.
15 The fourteenth class comprises the precepts concerning forbidden sexual intercourse; they are given in the section Nashim and Hilkot issure-biah. The laws concerning the intermixture of cattle belong to this class. The object of these precepts is likewise to diminish sexual intercourse, to restrain as much as possible indulgence in lust, and [to teach] that this enjoyment is not, as foolish people think, the final cause of man’s existence. We have explained this in our Commentary on The Sayings of the Fathers (Introd., chap. viii.). The laws about circumcision belong to this class.
טז וכבר נודע שה׳מצוות׳ כולם יחלקו לשני חלקים״, ״עברות שבין אדם לחברו ועברות שבין אדם למקום״. ואשר ׳בין אדם לחברו׳ מאלו הכללים אשר חלקנום וספרנום, הם – הכלל החמישי והששי והשביעי וקצת השלישי; ושאר הכללים הם ׳בין אדם למקום׳. והוא – שכל ׳מצוה׳ בין שתהיה עשה או לא תעשה ויהיה הכונה בה – ללמד מדה טובה או דעת או תקון מעשים שהם מיוחדים לאדם עצמו וישלימוהו – הם יקראו אותה ׳שבין אדם למקום, ואף על פי שעל דרך האמת יביאו לענינים ש׳בין אדם לחברו׳ אך אחר אמצעות דברים רבים ובבחינות הכוללות ואינם באים לנזוק אחרים מתחלה. – והבן זה!.
16 As is well known, the precepts are also divided into two classes, viz., precepts concerning the relation between man and God, and precepts concerning the relation between man and man. Of the classes into which we divide the precepts and which we have enumerated, the fifth, sixth, and seventh, and part of the third, include laws concerning the relation of man to man. The other classes contain the laws about the relation of man to God, i.e., positive or negative precepts, which tend to improve the moral or intellectual condition of mankind, or to regulate such of each man’s actions which [directly] only concern him and lead him to perfection. For these are called laws concerning man’s relation to God, although in reality they lead to results which concern also his fellow-men; because these results become only apparent after a long series of intermediate links, and from a general point of view; whilst directly these laws are not intended to prevent man from injuring his fellow-man. Note this.
יז ואחר שהגדתי סיבות אלו הכללים, אשוב למצות כל כלל מהם מצוה מצוה ממה שיחשב שאין תועלת בה או שהיה דין שלא יושכל כלל, ואבאר עילתה ומקום תועלתה – מלבד המעט אשר לא השגתי הכונה בהם עד היום.
17 Having described the laws of these classes, I will now again consider the precepts of each class, and explain the reason and use of those which are believed to be useless or unreasonable, with the exception of a few, the object of which I have not yet comprehended.
Previous ChapterNext Chapter