א כשתסתכל בדעות ההם הקדומות העלולות, יתבאר לך שהענין המפורסם היה אצל בני אדם כולם – שבעבודת הכוכבים תתישב האדמה וישמנו הארצות. והיו חכמיהם ופרושיהם ויראי החטא מהם מוכיחים בני אדם, ומודיעים אותם שעבודת האדמה אשר בה עמידת מציאות האדם – אמנם תשלם ותבוא כרצון בני אדם כשיעבדו השמש והכוכבים, וכשירגיזו אותם במריהם – יצדו הערים ויחרבו. אמרו בספרים ההם שלהם שמאדים קצף על המדברות ועל הבתות ומפני זה נעדרו המים והאילנות וישכנו בהם המזיקים. והיו מגדילים עובדי האדמה והאיכרים מאד, מפני שהם מתעסקים בישוב העולם אשר הוא מרצון הכוכבים והוא חפצם. ועילת הגדיל ׳עובדי עבודה זרה׳ לבקר אמנם הוא מפני תועלתם בעבודת האדמה – עד שאמרו שאין מותר לשחטם מפני שקבצו הכח וטוב ההמשך אחר רצון בני אדם בעבודת האדמה. ואמנם עשו זה ונכנעו לאדם עם כחם, לרצון האלוהות בעבודתם בעבודת האדמה. וכאשר התפרסמו אלו הדעות מאד חברו עבודות ׳עבודה זרה׳ בעבודת האדמה, להיות עבודת האדמה ענין הכרחי בקיום האדם ורוב בעלי החיים. והיו ׳כמרי עבודה זרה׳ ההם דורשים לבני אדם בעת הקבצם בהיכלות והיו מישבים בדעתם שבאלו העבודות ירד המטר ועץ השדה יתן פריו ותשמן הארץ ותתישב. הסתכל מה שאמרוהו בספר העבודה הנבטיה כשדברו בו על הכרם – תמצא זה הלשון מדברי הצאבה, אמרו החכמים הקדמונים והנביאים צוו גם כן וחיבו שינגנו באלו הכלים במועדים לפני הצלמים; ואמרו (והם הצודקים) שהאלוהות ייטב להם זה ושהם יגמלו עושיו גמול טוב; והרבו בזה המעשה מיעודי הטוב מאד; ומן היעוד הטוב עליו – והארכת הימים והסר המחלה ושמור מן המומים הגדולים ונתינת הארץ יבולה ועץ השדה פריו לשובע. עד הנה לשון דברי הצאבה.
1 ON examining these old and foolish doctrines we find that it was most generally believed by the people that by the worship of stars the earth will become inhabited, and the ground fertilized. The wise, pious, and sin-fearing men among them reproved the people and taught them that agriculture, on which the preservation of mankind depended, would become perfect and satisfy man’s wishes, when he worshipped the sun and the stars. If man provoked these beings by his rebelliousness, the towns would become empty and waste. In the above-named books it is stated that Mars was angry with [lands, that form now] deserts and wastes, and in consequence of that anger they were deprived of water and trees, and have become the habitation of demons. Tillers of the ground and husbandmen are praised in those books, because they are engaged with the cultivation of the land in accordance with the will and desire of the stars. The idolaters also held cattle in esteem on account of their use in agriculture, and went even so far as to say, that it is not allowed to slay them, because they combine in themselves strength and willingness to do the work of man in tilling the ground. The oxen, notwithstanding their great strength, do this, and submit to man, because it is the will of God that they should be employed in agriculture. When these views became generally known, idolatry was connected with agriculture, because the latter is indispensable for the maintenance of man, and of most animals. The idolatrous priests then preached to the people who met in the temples, and taught them that by certain religious acts, rain would come down, the trees of the field would yield their fruit, and the land would be fertile and inhabited. See what is said in the Nabatean Agriculture in the chapter on vineyards. The following words of the Sabeans are quoted there: “All ancient wise men advised, and prophets likewise commanded and enjoined to play before the images on certain instruments during the festivals. They also said—and what they said is true—that the deities are pleased with it, and reward those who do it. They promise, indeed, very great reward for these things; e.g., length of life, protection from illness, exemption from great bodily deformities, plenty of the produce of the earth, and of the fruits of the trees.” These are the words of the Sabeans.