ב והעולה בידינו מכל מה שהקדמנוהו עתה בזה ענין הוא – שכל ׳מצוה׳ (אין הפרש בין שתהיה מצות עשה או מצות לא תעשה) שיהיה ענינה להסיר העול, או להעיר על מדה טובה מביאה לטוב החברה, או נתינת דעת אמיתי שראוי להאמינו, אם לפי הענין בעצמו, או בהיותו הכרחי בהסיר העול, או בלימוד מדות טובות – שה׳מצוה׳ ההיא מבוארת העילה גלוית התועלת, ואין ב׳מצוות׳ ההם לשאול תכליתם. כי לא נבוך אדם כלל ולא שאל למה נצטוינו שהאלוה אחד? או למה הוזהרנו מרציחה וגנבה או מן הנקמה וגאולת הדם? או למה נצטוינו באהבת קצתנו אל קצתנו? אבל אשר נבוכו בהם בני אדם ונחלקו הדעות עד שיאמר קצתם שאין בהם תועלת כלל אלא מצוה לבד, ואמרו אחרים שיש להם תועלת ונעלמה ממנו והם ה׳מצוות׳ אשר לא יראה מפשוטם תועלת באחד משלושת הענינים אשר זכרנו – רצוני לומר: שלא יתנו דעת מן הדעות האמיתיות, ולא ילמדו מדה טובה, ולא ירחיקו העול, אבל הנראה מענינם – שאין מבוא ל׳מצוות׳ ההם לא בתיקון הנפש בנתינת אמונה, ולא בתיקון הגוף בנתינת דרכים וסדרים מועילים בהנהגת המדינה או הנהגת הבית, כאזהרה מ׳שעטנז׳ ו׳כלאים׳ ו׳בשר בחלב׳ והמצוה ב׳כיסוי הדם׳ ו׳עגלה ערופה׳ ו׳פטר חמור׳ וכיוצא בהם.
2 The result of all these preliminary remarks is this: The reason of a commandment, whether positive or negative, is clear, and its usefulness evident, if it directly tends to remove injustice, or to teach good conduct that furthers the well-being of society, or to impart a truth which ought to be believed either on its own merit or as being indispensable for facilitating the removal of injustice or the teaching of good morals. There is no occasion to ask for the object of such commandments: for no one can, e.g., be in doubt as to the reason why we have been commanded to believe that God is one; why we are forbidden to murder, to steal, and to take vengeance, or to retaliate, or why we are commanded to love one another. But there are precepts concerning which people are in doubt, and of divided opinions, some believing that they are mere commands, and serve no purpose whatever, whilst others believe that they serve a certain purpose, which, however, is unknown to man. Such are those precepts which in their literal meaning do not seem to further any of the three above-named results: to impart some truth, to teach some moral, or to remove injustice. They do not seem to have any influence upon the well-being of the soul by imparting any truth, or upon the well-being of the body by suggesting such ways and rules as are useful in the government of a state, or in the management of a household. Such are the prohibitions of wearing garments containing wool and linen; of sowing diverse seeds, or of boiling meat and milk together; the commandment of covering the blood [of slaughtered beasts and birds], the ceremony of breaking the neck of a calf [in case of a person being found slain, and the murderer being unknown]; the law concerning the first-born of an ass, and the like.