Guide for the Perplexed, Part 3 Chapter 10

Chapter 10

א אלה המדברים כמו שהודעתיך לא ידמו העדר אלא ההעדר הגמור, אמנם העדרי הקנינים כולם – לא יחשבו שהם העדרים, ויחשבו שכל העדר וקנין דינם דין שני ההפכים, כעורון והראות, והמות והחיים, והם אצלם כמו החום והקור. ולזה יאמרו סתם שההעדר לא הצטרך לפועל, ואמנם הפעולה היא שצריכה פועל – וזה אמת מצד אחד. ועם היותם אומרים שההעדר לא יצטרך לפועל, יאמרו לפי שרשם שהאלוה יסמא ויחריש ויניח המתנועע, כי אלה העדרים אצלם ענינים נמצאים.
1 THE Mutakallemim, as I have already told you, apply the term non-existence only to absolute non-existence, and not to the absence of properties. A property and the absence of that property are considered by them as two opposites, they treat, e.g., blindness and sight, death and life, in the same way as heat and cold. Therefore they say, without any qualification, nonexistence does not require any agent, an agent is required when something is produced. From a certain point of view this is correct. Although they hold that non-existence does not require an agent, they say in accordance with their principle that God causes blindness and deafness, and gives rest to anything that moves, for they consider these negative conditions as positive properties.
ב וצריך שנודיעך דעתנו אנחנו בזה כפי מה שיגזרהו העיון הפילוסופי – והוא שאתה יודע שמסיר המונע הוא המניע בצד אחד, כמי שהסיר עמוד שתחת הקורה ונפלה בכבדותה הטבעי, שאנחנו נאמר כי מסיר העמוד ההוא הוא הניע הקורה – כבר נזכר זה בספר השמע הטבעי, ובזה הצד נאמר גם כן במי שהסיר קנין אחד, שהוא עשה ההעדר ההוא ואף על פי שההעדר אינו דבר נמצא. כי כמו שנאמר במי שכיבה נר בלילה שהוא חידש החושך כך נאמר במי שהפסיד הראות שהוא עשה העורון, ואף על פי שהחושך והעורון – העדרים ואינם צריכים לפועל. ולפי זה הפרוש יתבאר מאמר ישעיה ״יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא רע״ – מפני שה׳חושך׳ וה׳רע׳ – העדרים. והסתכל איך לא אמר: ׳עושה חושך׳ ולא ׳עושה רע׳ מפני שאינם דברים נמצאים שתתלה בהם ה׳עשיה׳ ואמנם, אמר על שניהם ׳בורא׳ שהיא מלה שיש לה התלות בהעדר בלשון העברי – כמו שאמר ״בראשית ברא אלהים וגו׳״ – שהוא מהעדר. ודרך יחס ההעדר לפעולת הפועל הוא על זה הצד אשר זכרנו. ועל זה הצד גם כן תבין אמרו: ״מי שם פה לאדם או מי ישום אילם או חרש או פקח או עור״; ואפשר לפרש בו פרוש אחר, והוא שיאמר מי הוא אשר ברא האדם מדבר או יבראהו נעדר הדיבור? – ענינו: המציא החומר שאינו מקבל לקנין ההוא אי זה קנין שיהיה – כי אשר ימציא חומר אחד בלתי מקבל לקנין מן הקנינים יאמר עליו שהוא עשה ההעדר ההוא – כמו שיאמר במי שיכול להציל איש מן המות ועמד מהצילו, יאמר עליו שהוא הרגו. הנה התבאר לך שעל כל אחת מהדעות לא תתלה פעולת פועל בהעדר כלל, אמנם יאמר שעשה ההעדר במקרה כמו שבארנו, אבל הדבר שיעשהו הפועל בעצם, הוא דבר נמצא בהכרח – אי זה פועל שיהיה – ואמנם תתלה פעולתו בנמצא.
2 We must now state our opinion in accordance with the results of philosophical research. You know that he who removes the obstacle of motion is to some extent the cause of the motion, e.g., if one removes the pillar which supports the beam he causes the beam to move, as has been stated by Aristotle in his Physics (VIII., chap. iv.); in this sense we say of him who removed a certain property that he produced the absence of that property, although absence of a property is nothing positive. Just as we say of him who puts out the light at night that he has produced darkness, so we say of him who destroyed the sight of any being that he produced blindness, although darkness and blindness are negative properties, and require no agent. In accordance with this view we explain the following passage of Isaiah: “I form the light and create (bore) darkness: I make peace, and create (bore) evil” (Isa. 45:7), for darkness and evil are non-existing things. Consider that the prophet does not say, I make (‘oseh) darkness, I make (‘oseh) evil, because darkness and evil are not things in positive existence to which the verb “to make” would apply; the verb bara “he created” is used, because in Hebrew this verb is applied to non-existing things e.g., “In the beginning God created” (bara), etc.; here the creation took place from nothing. Only in this sense can non-existence be said to be produced by a certain action of an agent. In the same way we must explain the following passage: “Who hath made man’s mouth? or who maketh the dumb, or the deaf, or the seeing,” etc. (Exod. 4:11). The passage can also be explained as follows: Who has made man able to speak? or can create him without the capacity of speaking, i.e., create a substance that is incapable of acquiring this property? for he who produces a substance that cannot acquire a certain property may be called the producer of that privation. Thus we say, if any one abstains from delivering a fellow-man from death, although he is able to do so, that he killed him. It is now clear that according to an these different views the action of an agent cannot be directly connected with a thing that does not exist: only indirectly is non-existence described as the result of the action of an agent, whilst in a direct manner an action can only influence a thing really in existence; accordingly, whoever the agent may be, he can only act upon an existing thing.
ג ואחר זאת ההצעה עליך לזכור מה שכבר התבאר במופת, מהיות הרעות אמנם הם רעות בערך אל דבר אחד וכל מה שהוא רע בחוק נמצא מן הנמצאות – הרע ההוא הוא העדר הדבר ההוא, או העדר ענין טוב מעניניו. ומפני זה אמרו גזרה מוחלטת – שהרעות כולם העדרים. והמשל בו: באדם שמותו רע והוא העדרו, וכן חליו או עניו או סכלותו – הם רעות בחוקו וכולם – העדרי קנינים. וכשתסתכל בכל פרטי זאת הגזרה הכללית, תמצאה שלא יחסר ממנה דבר אלא אצל מי שלא יבדיל בין ההעדר והקנין, ובין שני ההפכים או מי שלא ידע טבעי הענינים כולם, כמי שלא ידע שהבריאות בכלל הוא שווי אחד והוא משער המצטרף, ושהעדר הערך ההוא הוא החולי בכלל, והמות הוא העדר הצורה בחק כל חי, וכן כל מה שיפסד משאר הנמצאות הפסדו הוא העדר צורתו.
3 After this explanation you must recall to memory that, as has been proved, the [so-called] evils are evils only in relation to a certain thing, and that which is evil in reference to a certain existing thing, either includes the nonexistence of that thing or the non-existence of some of its good conditions. The proposition has therefore been laid down in the most general terms, “All evils are negations.” Thus for man death is evil: death is his non-existence. Illness, poverty, and ignorance are evils for man: all these are privations of properties. If you examine all single cases to which this general proposition applies, you will find that there is not one case in which the proposition is wrong except in the opinion of those who do not make any distinction between negative and positive properties, or between two opposites, or do not know the nature of things,—who, e.g., do not know that health in general denotes a certain equilibrium, and is a relative term. The absence of that relation is illness in general, and death is the absence of life in the case of any animal. The destruction of other things; is likewise nothing but the absence of their form.
ד ואחר אלה ההקדמות יודע באמת שהאלוה ית׳ לא יאמר עליו סתם שהוא עושה רע בעצם כלל – רצוני לומר: שיכון כונה ראשונה לעשות רע – זה לא יתכן! אבל פעולותיו כולם טוב גמור – שהוא אינו עושה רק מציאות וכל מציאות טוב. והרעות כולם העדרים לא תתלה בהם פעולה, רק בצד אשר בארנו – בהמציאו את החומר על הטבע הזה אשר הוא עליו, והוא היותו מחובר בו ההעדר לעולם כמו שכבר נודע; ומפני זה הוא סיבה לכל הפסד ולכל רע, ולזה כל מה שלא המציא לו האלוה זה החומר לא יפסד ולא תשיגהו רעה מן הרעות. תהיה אם כן אמיתת פעולת האלוה כולה – טוב, אחר שהיא מציאות. ולזה סיפר הספר אשר האיר מחשכי העולם, ואמר: ״וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד״. עד שמציאות זה החומר השפל לפי מה שהוא מחיבור ההעדר המחיב למות ולרעות כולם – כל זה גם כן טוב להתמדת ההויה והמשך המציאות בבוא זה אחר סור זה. ולזה פרש ר׳ מאיר ״׳והנה טוב מאד׳ – טוב מות״ – לענין אשר העירונו עליו.
4 After these propositions, it must be admitted as a fact that it cannot be said of God that He directly creates evil, or He has the direct intention to produce evil: this is impossible. His works are all perfectly good. He only produces existence, and all existence is good: whilst evils are of a negative character, and cannot be acted upon. Evil can only he attributed to Him in the way we have mentioned. He creates evil only in so far as He produces the corporeal element such as it actually is: it is always connected with negatives, and is on that account the source of all destruction and all evil. Those beings that do not possess this corporeal element are not subject to destruction or evil: consequently the true work of God is all good, since it is existence. The book which enlightened the darkness of the world says therefore, “And God saw everything that He had made, and, behold, it was very good” (Gen. 1:31). Even the existence of this corporeal element, low as it in reality is, because it is the source of death and all evils, is likewise good for the permanence of the Universe and the continuation of the order of things, so that one thing departs and the other succeeds. Rabbi Meir therefore explains the words “and behold it was very good” (tob me’od); that even death was good in accordance with what we have observed in this chapter.
ה וזכר מה שאמרתיו לך בזה הפרק והבינהו, ויתבאר לך כל מה שאמרוהו הנביאים וה׳חכמים׳ שהטוב כולו מפעולת האלוה בעצם. ולשון בראשית רבה ״אין דבר רע יורד מלמעלה״.
5 Remember what I said in this chapter, consider it, and you will understand all that the prophets and our Sages remarked about the perfect goodness of all the direct works of God. In Bereshit Rabba (chap. i.) the same idea is expressed thus: “No evil comes down from above.”
Previous ChapterNext Chapter