א זה הכתוב אשר בא ב׳תורה׳ והוא – אמרו: ״הנה אנכי שולח מלאך לפניך וגו׳״ ענינו: הוא מה שהתבאר ב׳משנה תורה׳ שהאלוה אמר למשה ב׳מעמד הר סיני׳: ״נביא אקים להם וגו׳״. והראיה על זה – אמרו בזה ה׳מלאך׳: ״השמר מפניו ושמע בקולו וגו׳״ – ואין ספק, שזאת הצואה אמנם היא להמון בני האדם, והמון בני האדם לא יראה להם ה׳מלאך׳ ולא יצום ולא יזהירם עד שיצטוו שלא ימרוהו; ואמנם, ענין זה המאמר – שהוא ית׳ הודיעם שיקום נביא להם שיבואהו ׳מלאך׳ ידבר עמו ויצוהו ויזהירהו; והזהירנו האלוה ממרוד ב׳מלאך׳ ההוא אשר יגיע לנו הנביא דברו – כמו שבאר ב׳משנה תורה׳ ואמר: ״אליו תשמעון״ ואמר: ״והיה האיש אשר לא ישמע אל דברי אשר ידבר בשמי וגו׳״ והוא באור אמרו: ״כי שמי בקרבו״.
1 THE meaning of the Scriptural passage, “Behold I will send an angel before thee,” etc. (Exod. 23:20), is identical with the parallel passage in Deuteronomy which God is represented to have addressed to Moses at the revelation on Mount Sinai, namely, “I will raise them up a prophet from among their brethren,” etc. (Deut. 18:18). The words, “Beware of him, and obey his voice,” etc., said in reference to the angel, prove [that this passage speaks of a prophet]. For there is no doubt that the commandment is given to the ordinary people, to whom angels do not appear with commandments and exhortations, and it is therefore unnecessary to tell them not to disobey him. The meaning of the passage quoted above is this: God informs the Israelites that He will raise up for them a prophet, to whom an angel will appear in order to speak to him, to command him, and to exhort him; he therefore cautions them not to rebel against this angel, whose word the prophet will communicate to them. Therefore it is expressly said in Deuteronomy, “Unto him ye shall hearken” (Deut. 18:15); “And it shall come to pass that whosoever shall not hearken unto my words which he shall speak in my name,” etc. (ibid. 19). This is the explanation of the words, “for my name is in him” (Exod. 24:22).