Guide for the Perplexed, Part 1 Chapter 25

Chapter 25

א ׳שכון׳. ידוע כי ענין זאת המלה הוא התמדת העומד במקום אחד: ״והוא שוכן באלוני ממרא״, ״ויהי בשכון ישראל״ – וזהו הידוע המפורסם. וענין השכינה במקום הוא התמדת העומד במקום אחד במקום ההוא כי באריכות עמידת בעל החיים במקום כולל או מיוחד, יאמר בו שהוא שכן במקום ההוא, ואף על פי שהיה מתנועע בו בלא ספק.
1 THE Hebrew shakan, as is well known, signifies “to dwell,” as, “And he was dwelling (shoken) in the plains of Mamre” (Gen. 14:13); “And it came to pass, when Israel dwelt (bishekon)” (Gen. 35:22). This is the most common meaning of the word. But “dwelling in a place” consists in the continued stay in a place, general or special; when a living being dwells long in a place, we say that it stays in that place, although it unquestionably moves about in it, comp. “And he was staying in the plains of Mamre” (Gen. 14:13), and, “And it came to pass, when Israel stayed” (Gen. xxxv 22).
ב והושאל זה למה שאינו בעל חיים אבל לכל ענין שהתישב ושקד על דבר אחר יאמר בו גם כן ׳לשון שכינה׳ ואף על פי שלא היה הדבר אשר שקד עליו הענין ההוא – מקום ולא היה הענין ההוא גם כן בעל חיים – אמר ״תשכון עליו עננה״, ואין ספק, כי ה׳עננה׳ אינה בעל חיים ולא ה׳יום׳ גוף כלל אלא חלק זמן.
2 The term was next applied metaphorically to inanimate objects, i.e., to everything which has settled and remains fixed on one object, although the object on which the thing remains is not a place, and the thing itself is not a living being; for instance, “Let a cloud dwell upon it [the day]” (Job 3:5); there is no doubt that the cloud is not a living being, and that the day is not a corporeal thing, but a division of time.
ג ולפי זאת ההשאלה הושאל לאלוה ית׳ – כלומר: להתמדת שכינתו או השגחתו באיזה מקום שהתמידה בו השכינה או בכל דבר שהתמידה בו ההשגחה – ונאמר: ״וישכון כבוד ה׳״, ״ושכנתי בתוך בני ישראל״, ״ורצון שוכני סנה״. וכל מה שבא מזאת הפעולה מיוחס לאלוה ית׳ הוא בענין התמדת שכינתו – כלומר: אורו הנברא – במקום, או התמדת ההשגחה בדבר אחד – כל מקום כפי ענינו.
3 In this sense the term is employed in reference to God, that is to Say, to denote the continuance of His Divine Presence (Shechinah) or of His Providence in some place where the Divine Presence manifested itself constantly, or in some object which was constantly protected by Providence. Comp. “And the glory of the Lord abode” (Exod. 24:16); “And I will dwell among the children of Israel” (Exod. 29:45); “And for the goodwill of him that dwelt in the bush” (Deut. 33:16). Whenever the term is applied to the Almighty, it must be taken consistently with the context in the sense either as referring to the Presence of His Shechinah (i.e., of His light that was created for the purpose) in a certain place, or of the continuance of His Providence protecting a certain object.
Previous ChapterNext Chapter