Guide for the Perplexed, Part 1 Chapter 17

Chapter 17

א לא תחשוב כי החכמה האלהית לבד היא הנמנעת מן ההמון, אבל רוב חכמת הטבע. וכבר נכפל לך אמרנו: ׳ולא במעשה בראשית בשנים׳. ואין זה אצל בעלי תורה לבד אבל אצל הפילוסופים, וחכמי האומות מקדם היו מסתירים הדברים בהתחלות ומדברים בהם בחידות; ואפלטון ומי שקדם לו היה קורא החומר הנקבה והצורה – הזכר.
1 Do not imagine that only Metaphysics should be taught with reserve to the common people and to the uninitiated: for the same is also the case with the greater part of Natural Science. In this sense we have repeatedly made use of the expression of the Sages, “Do not expound the chapter on the Creation in the presence of two” [vide Introd. page 2]. This principle was not peculiar to our Sages: ancient philosophers and scholars of other nations were likewise wont to treat of the principia rerum obscurely, and to use figurative language in discussing such subjects. Thus Plato and his predecessors called Substance the female, and Form the male.
ב ואתה יודע כי התחלות הנמצאות ההוות הנפסדות – שלש: החומר והצורה וההעדר המיוחד אשר הוא מחובר לחומר לעולם; ולולא התחברות ההעדר לחומר לא הגיע אליו הצורה – ובזה הצד היה ההעדר מן ההתחלות; ועם הגיע הצורה, יסור ההעדר ההוא – כלומר: העדר הצורה ההיא המגעת – ויחובר אליו העדר אחר וכן לעולם – כמו שהתבאר בחכמת הטבע.
2 (You are aware that the principia of all existing transient things are three, viz., Substance, Form, and Absence of a particular form; the last-named principle is always inherent in the substance, for otherwise the substance would be incapable of receiving a new form: and it is from this point of view that absence [of a particular form] is included among the principia. As soon, then, as a substance has received a certain form, the privation of that form, namely, of that which has just been received, has ceased, and is replaced by the privation of another form, and so on with all possible forms, as is explained in treatises on natural philosophy.)
ג ואם הם אשר אין הפסד עליהם בבאור היו שואלים השמות ולוקחים הדמיון בלמוד – כל שכן שראוי לנו אנחנו קהל בעלי הדת שלא נבאר דבר שיקשה על ההמון להבינו או תדמה להם אמיתת הענין – חלוף הענין שנרצה בו. ודע, זה גם כן.
3 Now, if those philosophers who have nothing to fear from a lucid explanation of these metaphysical subjects still were in the habit of discussing them in figures and metaphors, how much more should we, having the interest of religion at heart, refrain from elucidating to the mass any subject that is beyond their comprehension, or that might be taken in a sense directly opposite to the one intended. This also deserves attention.
Previous ChapterNext Chapter