Guide for the Perplexed, Part 1 Chapter 11

Chapter 11

א ׳ישיבה׳. תחלת הנחת זה השם בלשוננו – לישיבת האדם על המקום: ״ועלי הכהן יושב על הכסא״ ומאשר היה האדם היושב נח – עומד על השלם שבעניני עמידתו ומנוחתו, הושאלה זאת המלה לכל ענין עומד נח שלא ישתנה – אמר ביעוד ירושלים בעמידה ובקימות והיא במעלה העליונה: ״וראמה וישבה תחתיה״ ואמר: ״מושיבי עקרת הבית״ – ענינו: מעמידה ומקימה.
1 THE primary meaning of the Hebrew yashab is “he was seated,” as “Now Eli the priest sat (yashab) upon a seat” (1 Sam. 1:9); but, since a person can best remain motionless and at rest when sitting, the term was applied to everything that is permanent and unchanging; thus, in the promise that Jerusalem should remain constantly and permanently in an exalted condition, it is stated,” She will rise and sit in her place” (Zech. 14:10); further,” He maketh the woman who was childless to sit as a joyful mother of children” (Ps. 113:9); i.e., He makes her happy condition to be permanent and enduring.
ב ומזה הענין האחרון נאמר עליו ית׳: ״אתה ה׳ לעולם תשב״, ״היושבי בשמים״, ״יושב בשמים״ – הנצחי העומד אשר לא ישתנה בפנים מאפני השנוי, לא שנוי עצם, ואין לו שום ענין זולת עצמו שישתנה בו, ולא ישתנה יחסו לזולתו, כי אין יחס בינו ובין זולתו שישתנה ביחס ההוא (כמו שיתבאר). ובזה ישלם היותו בלתי משתנה כלל, ולא בשום פנים, כמו שבאר ואמר: ״כי אני ה׳ לא שניתי״ – אין בי שנוי כל עיקר. ועל זה הענין יכונה ב׳ישיבה׳. באשר נזכרה לו ית׳.
2 When applied to God, the verb is to be taken in that latter sense: “Thou O Lord, remainest (tesheb) for ever” (Lam. 5:19); “O thou who sittest (ha-yoshebi) in the heavens” (Ps. 123:1); “He who sitteth in the heavens” (ii. 4), i.e., He who is everlasting, constant, and in no way subject to change; immutable in His Essence, and as He consists of nought but His Essence, He is mutable in no way whatever; not mutable in His relation to other things: for there is no relation whatever existing between Him and any other being, as will be explained below, and therefore no change as regard; such relations can take place in Him. Hence He is immutable in every respect, as He expressly declares, “I, the Lord, do not change” (Mal. 3:6); i.e., in Me there is not any change whatever. This idea is expressed by the term yashab when referring to God.
ג ואמנם תיוחס אל השמים ברוב המקומות, להיות השמים – הם אשר אין שינוי בהם ולא התחלפות – רצוני לומר: שלא ישתנו אישיהם כאשר ישתנו אישי הווי הארץ ונפסדיה.
3 The verb, when employed of God, is frequently complemented by “the Heavens,” inasmuch as the heavens are without change or mutation, that is to say, they do not individually change, as the individual beings on earth, by transition from existence into non-existence.
ד וכן כשיוחס האלוה ית׳ היחס ההוא הנאמר בשתוף למיני הנמצאות ההוות הנפסדות יאמר עליו גם כן ׳יושב׳; כי המינים ההם תדירים מסודרים עומד המציאה כמציאת אישי השמים; – אמר ״היושב על חוג הארץ״ – המתמיד הקים על סבוב הארץ – רצונו לומר: חלילותה – רומז לענינים ההווים בה חללה.
4 The verb is also employed in descriptions of God’s relation (the term “relation” is here used as a homonym) to existing species of evanescent things: for those species are as constant, well organized, and unvarying as the individuals of the heavenly hosts. Thus we find, “Who sitteth over the circle of the earth” (Isa. 40:22), Who remains constantly and unremittingly over the sphere of the earth; that is to say, over the things that come into existence within that sphere.
ה ואמר: ״ה׳ למבול ישב״ – רצונו לומר: שעם השתנות עניני הארץ והפסדם לא יהיה אצלו ית׳ שינוי יחס. אבל היחס ההוא שיש לו אל כל אחד מן הענינים ההם – והם הווים או נפסדים – יחס אחד קיים עומד, כי היחס ההוא למיני הנמצאות, לא לאישיהם. והתבונן כי כל ׳לשון ישיבה׳ שתמצאה לאלוה ית׳ – תמצאה בזה הענין.
5 Again, “The Lord sitteth upon the flood” (Ps. 29:10), i.e., despite the change and variation of earthly objects, no change takes place with respect to God’s relation (to the earth): His relation to each of the things which come into existence and perish again is stable and constant, for it concerns only the existing species and not the individuals. It should therefore be borne in mind, that whenever the term” sitting” is applied to God, it is used in this sense.
Previous ChapterNext Chapter