Mishneh Torah, Fringes Chapter 3

Chapter 3

א כסות שחייב אדם לעשות בה ציצית מן התורה היא כסות שיש לה ארבע כנפים או יותר על ארבע ותהיה מדתה כדי שיתכסה בה ראשו ורובו של קטן המתהלך לבדו בשוק ואינו צריך אחר לשומרו ולילך עמו ותהיה הכסות של צמר או של פשתן בלבד.
1 The garment in which one is bound by scriptural enactment to insert fringes, is a garment that has four corners or more than four corners; its dimensions must be sufficient to cover the head and greater portion of the body of a child that walks by itself in the street and does not need any one to watch it and accompany it; furthermore the garment has to be of wool or linen.
ב אבל טלית של שאר מינין כגון בגדי משי ובגדי צמר גפן ובגדי צמר גמלים וצמר ארנבים ונוצה של עזים וכיוצא בהן אין חייבין במצות ציצית אלא מדברי חכמים כדי להזהר במצות ציצית והוא שתהיה מרובעת או יותר על ארבע ויהיה שיעורה כשיעור שאמרנו שכל הבגדים האמורים בתורה סתם אינם אלא צמר ופשתים בלבד.
2 Garments of other materials such as silk, cotton, camel's hair, hares' down, goats' hair, etc., only require fringes by the ordinance of the sages—to make us heedful of the precept concerning Fringes, and their ordinance also applies to garments with four or more corners and of the dimensions above stated; for wherever the Torah speaks of garments without special qualification, it refers exclusively to such as are of wool or linen.
ג על ארבע כנפות כסותך בעלת ארבע ולא בעלת שלש אם כן בעלת ארבע ולא בעלת חמש תלמוד לומר אשר תכסה בה אפילו בעלת חמש או יותר על זה ולמה אני מחייב בעלת חמש ופוטר בעלת שלש ושתיהן אינן בעלי ארבע כנפות מפני שיש בכלל החמש ארבע לפיכך כשהוא עושה ציצית לבעלת חמש או שש אינו עושה אלא לארבע כנפים המרוחקות זו מזו מאותן החמש או השש בלבד שנאמר על ארבע כנפות כסותך.
3 "On the four corners of thy vesture" (Deuteronomy 22:12). This means that a garment requires fringes when it has four corners but not when it has three. But cannot the text also mean that the garment must have four fringes but not five? To guard against this inference, the text concludes, "wherewith thou coverest thyself", i.e., even if it has five corners or more. Why however should a garment with five corners be included in the obligation and one with three corners be exempted, seeing that neither has four corners? The answer is that the number five includes the number four. Accordingly, when fringes are inserted in a garment with five or six corners, they are to be inserted in those four of the five or six corners, that are furthest from each other, for it is said, "On the four corners of thy vesture."
ד כסות של בגד וכנפיה של עור חייבת היא של עור וכנפיה של בגד פטורה שאין הולכין אלא אחר עיקר הכסות כסות של שני שותפין חייבת שנאמר על כנפי בגדיהם לא נאמר כסותך אלא למעט שאולה שהטלית השאולה פטורה מן הציצית שלשים יום מכאן ואילך חייבת.
4 A garment made of cloth (as specified above) and the corners of which are of leather requires fringes. A garment of leather, the corners of which are of cloth is exempt, since the main part of the garment alone is taken into consideration. A garment owned by two partners requires fringes, for it is said, "in the corners of their garments" (Numbers 15:38). The word "thy vesture" (Deuteronomy 22:12) is only intended to exclude a borrowed garment from the obligation of fringes. Such a garment is exempt for thirty days, after which fringes must be inserted.
ה כסות של צמר עושין לבן שלה חוטי צמר וכסות של פשתן עושין לבן שלה חוטי פשתן ממינה ושאר בגדים עושין לבן של כל מין ומין ממינו כגון חוטי משי לכסות משי וחוטי נוצה לכסות נוצה ואם רצה לעשות לבן לכל שאר מינים מצמר או מפשתים עושה מפני שהצמר והפשתן פוטרין בין במינן בין שלא במינן ושאר מינין במינן פוטרין שלא במינן אין פוטרין.
5 For a woolen garment, the white fringes are to be of wool. For a garment of flaxen material (linen) the white fringes are to be threads of linen, these being of the same species. For garments of other materials, the white fringes are to be threads of the same material as the garment, threads of silk for a garment of silk; goats' hair threads for a garment of goats' hair. If one desires to use woolen or flaxen (linen) threads as fringes for garments made of any other materials, he may do so. The reason is that fringes of wool or flax (linen) satisfy the requirements of the law whether the garments are of the same species of material or not; while fringes of other species are permissible when the garments are of the same species as the fringes but not when they are different.
ו ומה הוא לעשות חוטי צמר בכסות של פשתן או חוטי פשתן בכסות של צמר אע"פ שהוא לבן לבדו בלא תכלת בדין הוא שיהא מותר שהשעטנז מותר לענין ציצית שהרי התכלת צמר הוא ומטילין אותה לפשתן ומפני מה אין עושין כן מפני שאפשר לעשות הלבן שלה ממינה וכל מקום שאתה מוצא עשה ולא תעשה אם יכול אתה לקיים את שתיהן הרי מוטב ואם לאו יבא עשה וידחה את לא תעשה וכאן אפשר לקיים את שתיהן.
6 May woolen threads be used as fringes in a garment of flaxen material, or flaxen threads in a woolen garment, even when only white fringes are inserted? According to the strict rule, this should be permissible, since the prohibition of a mixture of wool and flax is suspended in the case of fringes, the blue thread which is of wool being inserted in a garment of flax (linen). Why then is this not done? Because threads of the same material as the garment can be used as fringes. And wherever there are a positive precept and a negative precept, both of which can be observed, this should be done. Where they conflict, the affirmative overrides the negative commandment. In this case, however, both precepts can be observed.
ז כסות של פשתן אין מטילין בה תכלת אלא עושין הלבן בלבד של חוטי פשתן לא מפני שהציצית נדחית מפני השעטנז אלא גזירה מדבריהם שמא יתכסה בה בלילה שאינה זמן חיוב ציצית ונמצא עובר על לא תעשה בעת שאין שם מצות עשה שחובת הציצית ביום ולא בלילה שנאמר וראיתם אותו בשעת ראייה וסומא חייב בציצית אף על פי שאינו רואה אחרים רואין אותו.
7 In a garment of flax (linen), the blue thread is not inserted, but only white fringes of flaxen (linen) thread. This is not because the precept concerning fringes is superseded by the prohibition of a mixture of wool and flax. But it is a precautionary regulation of the sages who had in mind that such a garment might be worn at night when there is no obligation to have fringes on the garments, and so a prohibition would be violated at a time when there was no (over-riding) affirmative precept in force, since the duty of having fringes is incumbent by day and not at night, as it is said, "that ye may look upon it" (Numbers 15:39) which means at a time when it can be seen. A blind man is under the obligation of having fringes in his garments; for, although he does not see the fringes, others see them.
ח מותר לאדם ללבוש ציצית בלילה בין בחול בין בשבת ואע"פ שאינו זמנה ובלבד שלא יברך ומאימתי יברך על הציצית בשחר משיכיר בין תכלת שבה ללבן שבה וכיצד מברך עליה ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להתעטף בציצית וכל זמן שמתעטף בה ביום מברך עליה קודם שיתעטף ואינו מברך על הציצית בשעת עשייתה מפני שסוף המצוה הוא שיתעטף בה.
8 It is permitted to put on a garment with fringes at night, during the working week-days as well as on the Sabbath, notwithstanding that the precept is not obligatory at night—provided however that the blessing for the fringes is not recited. At what time in the morning is the blessing for the fringes recited? From the time when the white fringes can be distinguished from the blue thread. What is the form of the blessing? "Blessed art Thou, O Lord our God, King of the Universe, Who hast sanctified us with Thy commandments and commanded us to enwrap ourselves in a garment with fringes". And whenever, during the day such a garment is put on, the blessing is recited before putting it on. When fringes are inserted in a garment, no blessing is recited; the consummation of the precept is putting on the fringed garment.
ט ומותר להכנס בציצית לבית הכסא ולבית המרחץ נפסקו לו חוטי לבן או תכלת זורקו באשפה מפני שהיא מצוה שאין בגופה קדושה ואסור למכור טלית מצוייצת לכותי עד שיתיר ציציותיה לא מפני שיש בגופה קדושה אלא שמא יתעטף בה ויתלוה עמו ישראל וידמה שהוא ישראל ויהרגנו נשים ועבדים וקטנים פטורין מן הציצית מן התורה ומדברי סופרים שכל קטן שיודע להתעטף חייב בציצית כדי לחנכו במצות ונשים ועבדי' שרצו להתעטף בציצית מתעטפים בלא ברכה וכן שאר מצות עשה שהנשים פטורות מהן אם רצו לעשות אותן בלא ברכה אין ממחין בידן טומטום ואנדרוגינוס חייבין בכולן מספק לפיכך אין מברכין אלא עושין בלא ברכה.
9 It is permissible, while clad in a garment with fringes, to enter a lavatory (privy) or bath house. If threads either of the white fringes, or the blue cord, have been severed, the fringes may be thrown on the waste-heap, because the fringes though used in the fulfillment of a precept, have no intrinsic sanctity. It is forbidden to sell a garment with fringes to a non-Israelite, unless the fringes are unwound; not because any sanctity attaches to them, but for fear that the non-Israelite, wearing the garment with fringes, may be joined on the road by an Israelite who will deem him a co-religionist, and the Gentile may murder the Israelite. Women, bondsmen and minors are exempted by the Scriptural law from the obligation of having fringes in their garments. The Sages however have prescribed that a male child, as soon as he can put on a garment, is under the obligation of having a garment with fringes, so as to be trained in religious observances. If women or bondsmen desire to wear garments with fringes, no objection is raised, but they do not recite the blessing. The same is the rule with respect to other affirmative precepts from the obligation of which women are exempt. If they wish to fulfill them without reciting the blessing, no objection is raised. Persons of doubtful sex and a hermaphrodite, because of the doubt, are under the obligation to fulfill all the precepts. Hence, they do not recite the blessing, but fulfill the duty without pronouncing the benediction.
י היאך חיוב מצות הציצית כל אדם שחייב לעשות מצוה זו אם יתכסה בכסות הראוי לציצית יטיל לה ציצית ואח"כ יתכסה בה ואם נתכסה בה בלא ציצית הרי ביטל מצות עשה אבל בגדים הראויים לציצית כל זמן שלא יתכסה בהן אדם אלא מקופלים ומונחים פטורין מן הציצית שאינה חובת הטלית אלא חובת האיש שיש לו טלית.
10 How is the obligation of the precept of fringes incurred? Anyone upon whom the fulfillment of this precept is incumbent, desirous of putting on a garment that requires fringes, must first insert them and then may put on the garment. If he puts it on before the fringes have been attached, he has neglected an affirmative precept. But garments to which fringes should be attached are exempt as long as no one has worn them and they are kept folded and put away, because the obligation does not attach to the garment, but is incumbent upon the owner of a garment (who wears it).
יא אף על פי שאין אדם מחוייב לקנות לו טלית ולהתעטף בה כדי שיעשה בה ציצית אין ראוי לאדם חסיד שיפטור עצמו ממצוה זו אלא לעולם ישתדל להיות עטוף בכסות המחוייבת כציצית כדי שיקיים מצוה זו ובשעת התפלה צריך להזהר ביותר גנאי גדול הוא לתלמידי חכמים שיתפללו והם אינם עטופים.
11 Although one is not bound to purchase a garment and wear it, so as to insert fringes therein, still it is not right for a pious man to release himself from the observance of this commandment. He should always endeavour to be robed in a garment that requires fringes, so as to fulfill this precept. He should be especially heedful of this, during prayer. For scholars it is particularly disgraceful to recite the prayers without being so robed.
יב לעולם יהא אדם זהיר במצות ציצית שהרי הכתוב שקלה ותלה בה כל המצות כולן שנאמר וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה׳:סליק הלכות ציצית.
12 At all times, a person should be heedful of the precept concerning fringes, since Holy Writ estimates it as so weighty that all the commandments are made dependent upon it, as it is said, "And ye shall look upon it and remember all the commandments of the Lord" (Numbers 15:39).
Previous Chapter